Home / כללי / פיז'ו 208 ג'י טי איי – אימפרטו אקספרס

פיז'ו 208 ג'י טי איי – אימפרטו אקספרס


מכירים את אדון אימפרטו? נעים מאוד, תכירו. ז'אן פיליפ אימפרטו, מנכ"ל פיז'ו, בתחילת שנות החמישים לחייו ונציג נאמן לדור המנהלים הנוכחי של תעשיית הרכב. איש חביב, כך אומרות השמועות – או לפחות אותו ראיון מקומם ב'אוטוקאר' שנערך עימו. אימפרטו כבר נמצא בעתיד, אותו עתיד שהוא ודומיו חוזים לתעשיית הרכב. העתיד זה מכוניות היברידיות, חשמליות, עזרים אוטונומיים. לשם הם רוצים לקחת אותנו, מבלי ששאלו אותנו, הלקוחות, אם אנחנו שותפים לדרך.

GTi? זה היה נחמד, אומר אימפרטו. פעם, כשהייתי צעיר. היום זה כבר פאסה. השתנו הזמנים..

פעם, כשהיית צעיר….אני בערך בן גילך, מר אימפרטו – וכל כך הרגזת אותי עם האמירה הזו ובכלל, שהחלטתי לקחת 208GTi לכבישים המתאימים ולהנות קצת, כל עוד אפשר, כל עוד היא משווקת. מבחינתי ומבחינת חובבי הגה רבים ברחבי העולם, GTi זה ממש לא פאסה, גם אם האנליסטים שלך, שבטח מתנהלים בקורקינטים חשמליים ולחלקם אין בכלל רשיונות נהיגה, ינסו לשכנע אותך שכן.

אני אוסף GTi לבנה מצופה במדבקות אנטי-אנונימיות ועושה את דרכי לכיוון בית שמש, לאותם כבישים מאתגרים שהכרנו כל קמט אספלט בהם, שחשפו תוך כמה פניות הבדלים וניואנסים בין מכוניות מתחרות שנבחנו. מצלמת מהירות מקבלת את פני כבר בעיקול השני וקו הפרדה נמתח לשמאלי ולא נשבר. מכונית שנוסעת באיטיות לפני מאלצת אותי לדבוק בקצב שלה, ללא אפשרות עקיפה, אבל מספקת לי זמן להפנים משהו. בהזדמנות הראשונה בה הופך הקו למקווקוו, אני סב על עקבותי ומבין שהכביש הזה הוא הסטוריה, אוסף של זכרונות נעימים והווה לא משהו.

האם אימפרטו שולח לי מסר? ואולי גם בצרפת חובבי נהיגה מרגישים מנודים, כי להנות מנהיגה זה לא הכי PC בימינו?

אמשיך לצפון, אמרתי לעצמי. לכבישים הנידחים, לנחשי האספלט האפורים שמתפתלים בתוך הירוק האביבי. GTi זה לא פאסה, בטח לא בכבישים אלו.

בת הלוויה שלי, 208GTi, כבר לא צעירה. היא נולדה בתחילת העשור – ועברה מתיחת פנים לפני 3 שנים. את מהדורתה המקורית, עם 200 כ"ס, לא אהבתי, על אף המראה המצודד שנותר טרי ורענן גם היום, לקראת סופו של העשור. היתה לה בעיה עקרונית בהורדת הכח לכביש דרך הגלגלים הקדמיים שלה, מה שגרם ללחימת הגה מוגזמת ולא נעימה ולבעיות משיכה מטרידות. גם בפיז'ו ידעו את זה – והוציאו גרסאות 'פיז'ו ספורט' מיוחדות עם דיפרנציאל מוגבל החלקה, הנמכה וכיול מחודש למתלים, צמיגים ובלמים שונים. למרבה הצער, גרסאות אלו מעולם לא יובאו ארצה – להבדיל מבמקרה של 308GTi – אך יש לי גם חדשות טובות עבורכם. מעבר לשינויים קוסמטיים מצומצמים בחוץ ובפנים, מתיחת הפנים הוסיפה 8 כוחות סוס להספק ומשהו בהתנהגות הסרן הקדמי השתנה לטובה. לא רק זאת, אלא שמחיר המכונית בארץ הלך וירד בהדרגה, עד שהגיע היום לרמה של מכונית משפחתית משמימה – 130 אלף שקל. ל-GTi!

אני עוצר לצלם בכביש הסרפנטינות הנפלא המטפס לעבר אדמית. הנוף פתוח, הראות טובה. רואים את הים של נהריה ואת חיפה. הפיז'ו נראית רעננה כל כך, נכונה כל כך במרכב של שלוש דלתות. אבל אימפרטו וחבריו החליטו שאנשים כבר לא רוצים יותר שלוש דלתות, אלא רק חמש – ולכן 208 החדשה, שהרשימה אותנו בז'נבה, תיוצר רק בגרסתה השימושית יותר. ולא רק היא – כל הסופרמיני החדשות, למעט פורד פיאסטה, מיוצרות כעת רק עם חמש דלתות, כי בכל חברה יש מן אימפרטו כזה שחותך בעלויות ומחליט עבור הצרכן, ללא קשר לרצונו. רוצים דוגמה? 36% ממכירות הדור הקודם של סיאט איביזה היו בתצורת שלוש דלתות – ללא ספק כמות נכבדה וטעם שוק שיש להתחשב בו. אלא שקודקודי VAG החליטו שדין איביזה כדין פולו – ושכדאי שלכל הסופרמיני שלהם יהיו רק חמש דלתות. הללויה.

סופרמיני? גם בדור החדש של המכוניות הקומפקטיות, כבר לא תהיינה גרסאות של 3 דלתות. זוכרים את סיאט לאון הנאה? את רנו מגאן קופה? את אודי A3? כל זה היה ונגמר.

ובשלב הבא, נפרד מתישהו גם מהגיר הידני, כי גיר ידני וניהוג אוטונומי לא הולכים ביחד, קל וחומר שהיצרנים ישמחו לסטנדרטיזציה של מכללים והחיסכון שהיא תביא בצידה…

המחשבות האלו עושות לי רע. אילו מכוניות נאהב בעוד עשרים שנה? האם העתיד יהיה בעבר? האם אצטער יום אחד שלא קניתי GTi או BRZ או STI כי לא יהיו יותר כאלו?

אין כמו כביש מאתגר ומכונית מדליקה כדי לצאת מן המרה השחורה. אני מכוון את חרטומה הקצר של הפיז'ו להרים, נהנה מביצועיה החזקים (6.5 שניות למאה קמ"ש ותאוצות ביניים משכנעות במיוחד) וממשקלה הקל(1160 ק"ג). כעת היא מורידה את כוחה לאספלט בצורה משכנעת יותר – ולחימת ההגה הופחתה משמעותית. היירפין רודף היירפין, העברת משקל קלה לפנים וגלגל ההגה הקטן מתגלה כשותף נאמן בפניות כאלו, בכך שהוא מייתר את הצורך להזיז את מיקום כפות הידיים על ההגה. האצה חזקה ביציאה – כעת, על אספלט יבש, כבר יש משיכה סבירה, גלגל פנימי כמעט ואינו מחליק. לא דוז פואה, אבל לא רע בכלל – וכיף לי. שכחתי לרגע מאימפרטו.

על אף 3 הדלתות, 208GTi היא מכונית שימושית, עם פנים מהודר ומרווח, נוחות נסיעה סבירה מאוד ומושבים מצויינים. הבנות שלי התאהבו בה, רעייתי פחות. היא מעדיפה את הקקטוס המפנקת שלה – ואני צריך לחשוב על תכנית חלופית…

אז אני ממשיך לנהוג – ונהנה מכל רגע לפני שאחזיר אותה. בדרך אני מגלה שעל אספלט אוחז היא במיטבה עם בקרות כבויות, בעוד שעל אספלט צרוב ונמוך אחיזה היא נעימה יותר עם הבקרות, מאחר ושם בהחלט מורגש חסרונו של דיפרנציאל מוגבל החלקה. המרחקים עוברים בקלות, הפיז'ו הקטנה משייטת היטב. צריכת דלק ממוצעת למבחן שכלל מינון נדיב של כבישי נהיגה תובעניים עומד על 10.3 ק"מ לליטר מרשימים. נהג רגוע יכול לצפות לצריכת דלק של כ-11 ק"מ לליטר בעיר וכ-17-18 מחוץ לעיר. מי צריך היברידי, אימפרטו?

GTi זה לא פאסה, ז'אן פיליפ. טרנדים הם דבר שבא והולך, כמו המצגות שאתם מכינים לפני כל רבעון. GTi זה לא טרנד. זו מסורת, זה חלק מה-DNA של פיז'ו כבר 35 שנה – ולמעלה מארבעים, אם אנחנו זוכרים גם את הגולף. בהצהרה מפתיעה, אחד הקודקודים של פולקסווגן הודיע שגולף GTI הבאה תשאר נאמנה לרעיון המקורי ולא תהפוך למשהו היברידי, חשמלי או אטומי.

שמע לו, ז'אן פיליפ. כנראה שיש משהו בדבריו.

 

 


About שמרון אנגל

עיתונאי רכב (בעבר) ותיק ומוערך, מומחה לתחום הרכב ולהיסטוריה של כלי הרכב.

Check Also

N כמו GTI – יונדאי פוגשת את פיג'ו בסיבוב

Tweetבעוד כשלושים שנה אני, כנראה, כבר לא אנהג. אבל מה אכפת לי? אז, אכנס לי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סגור
סגור