Home / כללי / N כמו GTI – יונדאי פוגשת את פיג'ו בסיבוב

N כמו GTI – יונדאי פוגשת את פיג'ו בסיבוב


בעוד כשלושים שנה אני, כנראה, כבר לא אנהג. אבל מה אכפת לי? אז, אכנס לי באיטיות ל"מוביל הנוסעים האוטונומי" ואתרווח לי במושב הרחב מול המסך הענק. אבל כרגע, אני נוהג בהוט האץ' חמה. מסובב את ההגה, בורר את ההילוך המתאים, מפזז לי בין דוושת ההאצה והבלימה. עסוק בלמצות את מעטפת הביצועים של המכונית, ואת היכולת שלי לנהוג בה.

כן, אני אוהב לנהוג. להיות מעורב במלאכה הזו לחלוטין, ובמיוחד בכביש המתאים, במכונית הנכונה. 
אני אוהב לנהוג, לשמוע את סיבובי המנוע, להרגיש את אחיזת הצמיגים בקרקע. אוהב שהנהיגה היא הרמונית, זורמת ומהירה. 

הן מכונות 'הוט האץ' – גרסאות ספורטיביות של משפחתיות קומפקטיות בתצורת האצ'בק. אלה לא מכוניות ספורט טהורות. ההנעה היא בדרך כלל קדמית, חמשת הדלתות וחמשת המושבים הן לטובת פרקטיות ועדיין – כייף לנהוג בהן. 

רק מנוע חזק יותר לא יספיק. הן מתהדרות בשלדה מחוזקת ומשופרת המאפשרת לדחוף אותן לקצה. והקצה  הזה רחוק יותר מכל מה שמשפחתית ממוצעת מסוגלת לעשות. זהו קונספט שהתחיל עוד בימי פולקסווגן גולף GTI וממשיך הלאה, במלוא הסל"ד אצל יצרנים רבים אחרים.

308 GTI מול I30N

פיג'ו 308 GTI – יונדאי I30N

פיג'ו 308 GTI היא כנראה ההוט האץ' הטהורה האחרונה בשושלת ה-GTI של היצרן הצרפתי. היורשות כנראה ינועו כבר בעזרתם של מנועים חשמליים. תיבה ידנית, יש להניח – כבר לא נזכה לראות בהן. כל חובב רכב אמיתי מכיר ומוקיר את ההוט האץ' המשובחות של היצרן שתמיד ידע להרכיב יחד מכללים וליצור מכוניות שכייף לנהוג בהן.

יונדאי, היא כבר יצרנית שפחות מדגדגת את בלוטות החשק של חובבי הנהיגה. כאן לצד הפיג'ו ניצבת לה הוט האץ' קרבית כשסמל ה-H המוטה מתנוסס לו בחזיתה. אות אחרת, גדולה הרבה יותר, מודבקת על דפנות המכונית ומבשרת כי מדובר ביונדאי שונה. האות N מרמזת על שני מסלולי הפיתוח שלה, 'נמיאנג' שבקוריאה ו'נירבורגרינג' הגרמני, ומבטיחה שכאן יש לנו כבר עסק עם משהו לגמרי אחר. זוהי בבת עינו של אלברט בירמן שהגיח ממחלקת הספורט של ב.מ.וו הגרמנית ורקח מכללים לטובת הסופר – יונדאי הזו. את מה שהוא עשה עם הסטינגר של קיה, אהבנו מאוד, הפעם זו גרסת שרירים להאצ'בק העממית.

יבש לפני רטוב
נתונים טכניים יבשים יכולים לתת מושג כללי בלבד. בוודאי כשמדובר בנתונים שהם כמעט זהים. ה-308 GTI שהושקה ב-2015 זהה במידותיה ליונדאי N ׁׁ(שהושקה שנתיים מאוחר יותר) למעט האורך (קצרה ב-9 ס"מ) ובסיס הגלגלים (קצר ב-3 ס"מ).

הנעה קדמית, תיבת הילוכים בעלת 6 יחסי העברה ומנוע מוגדש משותפים לשתיהן. זה שביונדאי בנפח גדול יותר ( 2 ליטרים לעומת 1.6 בפיג'ו) והוא גם מפיק יותר כוחות סוס – 275 לעומת 270 בסל"ד זהה (6000 סל"ד). מומנט הפיתול של המנוע גבוה במעט מזה שבפיג'ו (36 קג"מ לעומת 33.7 קג"מ) ומגיע לשיאו מעט מוקדם יותר.

מידות הצמיגים זהות (235/35/19 ) וליונדאי, בשונה מהפיג'ו, מתלה אחורי נפרד. מאידך, פרט חשוב ובמיוחד כשמדובר במכוניות נחשקות ודינאמיות שכאלה, הוא משקל הרכב. די להרים את מכסה המנוע של שתיהן ולגלות שבפיג'ו הוא (וגם הכנפיים הקדמיות) עשויים מאלומיניום קל משקל. בשורה התחתונה מדובר בהפרש משקל משמעותי לטובת הצרפתיה.

אם אתם אנשים פרקטיים, תשמחו בוודאי לדעת שנפח תא המטען בפיג'ו גדול יותר ב-39 ליטרים מזה שבקוריאנית, אבל לנוסעים מאחור, מרווח מחייה גדול יותר דווקא בזו שמכונה – N.

אבל באנו לנהוג…
בואו ונעזוב לרגע נתונים יבשים ונדבר תכלס. לטעמי, הפיג'ו יפה יותר, אבל זה כבר עניין של טעם. יש שאהבו את היונדאי שקיבלה תוספות קרביות לעיצוב ה-I30 ה'רגילה' וכדאי גם להודות שבצבעים בהירים, נראית ה-N טוב יותר מאשר בצבע שחור. תחליטו בעצמכם.
גם אחרי פתיחת הדלתות, אני עדיין עם הצרפתיה. הפנים שב-N דומה מדי למכונית הליסינג של השכן. קודר ופלסטיקי מדי. אמנם ב-N קיימים מושבים ספורטיבים חובקים המבדילים אותה מסתם I30 אבל העסק בסופו של דבר, בואו ונודה, די משמים. GTI דומה גם היא להאצ'בק עליה היא מבוססת, כך גם בתא הנוסעים. אך עדיין – העיצוב מקורי יותר, נקי יותר, בתוספת מושבים מצוינים וחובקים בעלי התפרים האדומים המודגשים גם על דיפוני הדלתות ולוח המכשירים, בהחלט עושים את ההבדל.

נראה שהיונדאי מדברת טוב יותר עם הדור הצעיר. יש בה המון כפתורים. יש לה מסך ובו תפריטים ותתי תפריטים. ממש כמו במשחק מחשב, ניתן לכייל בה כמעט כל דבר. להתאים אותה למצב חסכוני, נורמלי, ספורטיבי או ספורטיבי מאוד. רק תגידו. בסופר יונדאי גם תוכלו להשמיע קולות נפץ מהמפלטים, אם רק תרצו. היא תרשים אתכם ובטח את הנוסעים שלכם והסביבה.

בפיג'ו יש רק כפתור אחד שמסב אותה ל'ספורט'. זהו. בכלל, לא תמצאו בה כמעט כפתורים. הכל מובנה במערכת המולטימדיה – במסך המגע. זה פחות פרקטי מהיונדאי, אבל אפשר להתרגל. ההגה שלה קטן קוטר והשעונים מעליו הן עיצוב ייחודי לפיג'ו. תנוחת הנהיגה נמוכה מזו שביונדאי. כן – התחושה טובה.

אני מתפעל את ידית ההילוכים ומגלה כי זו שבפיג'ו קרובה יותר להגה, אבל מהלכה ארוך יותר, מעט מסורבל יותר מזה ה'קליקי' והקצר ביונדאי. ועדיין, העסק נעים וקל לתפעול. בשילוב עם מצמד קליל ופרוגרסיבי והגה קל מזה שבקוריאנית, מתגלה ה-308 כבת לוויה נעימה לנהיגה. ביונדאי העסק מרגיש יותר כבד, או אם תרצו – רציני. למצמד צריך להסתגל, את הרכב צריך לנהוג.

אז יצאנו לנהוג
את הערך המוסף של מכוניות שכאלה בודקים בכבישים המתאימים. הכבישים המתאימים הם כבישים מפותלים, רצוי שיהיו בהם עליות וירידות, אספלט משובח, שיפועים נכונים ומינימום תנועה. לשם בדיוק נסענו.

על אף יתרון בנתוני המנוע, ותודות למשקל נמוך יותר ויחסי העברה קצרים יותר, מרגישה ה-308 כמי ששועטת קדימה ביתר עזוז. ואם גם בסאונד עסקינן, דווקא רעם המנוע המלאכותי הבוקע ממערכת הרמקולים של ה-308, נשמעת טוב יותר מאלה הבוקעים ממפלטי היונדאי. אמנם, לזו האחרונה פיצוצי בק-פייר המשלהבים את האווירה, אבל אם עסקינן ב"זאב בעור כבש", היתרון כאן הוא לצרפתים.

ה-N מרגישה מדויקת. לנהוג בה מהר בפיתולים מרגיש קל ובטוח. המתלים האדאפטיביים מכוילים בהתאם לסוג האספלט והנהיגה, ונהיגה מהירה בהחלט מתקבלת די בקלות, אבל המתלים האדאפטיביים הללו לא מצטיינים בבידוד הנוסעים משיבושי הכביש. את זה עושה ה-308 טוב יותר. גם ההגה שלה בעל 2.2 סיבובים מנעילה לנעילה, מהיר אך די אילם והתחושה היא של קטר על הפסים.

עם הגה בעל יחס העברה ארוך יותר (2.8) ומתלים קונווציונאליים, מצליחה ה-308 לבצע היטב תודות לאיזון כללי משובח. המשקל המופחת מאפשר שינויי כיוון והפנייה טובים מאוד גם תודות להגה חד ופרוגרסיבי והתקשורת מהשלדה משובחת. התחושה היא שהפיג'ו קלילה יותר שזה לעיתים גם נוסך חשש מסוים בידיו של נהג פחות מיומן. במישור הפרקטי היומיומי, ל-308 קוטר סיבוב קטן מזה של היונדאי.

יונדאי I30N

יונדאי I30N היא הוכחה שיצרן רציני המגייס לשורותיו מהנדס בעל מוניטין, מסוגל לבצע קפיצת דרך ענקית ולהציג מכונית ספורטיבית היישר אל מול הליגה הבכירה ביותר. הליגה הזו כוללת שמות רבים כמו פולקסווגן גולף GTI, סיאט לאון קופרה, הונדה סיוויק טייפ אר ועוד. היא גם כוללת את ה-308 GTI שאותה הצבנו מול השחקנית החדשה.

קרב הביצועים היה צמוד ביותר, אבל בשורה התחתונה דיברו אלינו בעיקר התחושות. אנחנו אוהבים להרגיש, אנחנו אוהבים לנהוג. פחות מעניינים אותנו תפריטים וכיולים, אם אפשר לקבל חבילה מאוזנת ואיכותית בצורה הטבעית יותר. לפיג'ו, בעלת המסורת ארוכת השנים יש נשמה, וזה עושה לנו יותר חשק לנהוג בה. אם היא גם עולה כ-40,000 ש"ח פחות מהיונדאי (240,000 ש"ח), אז אנחנו בהחלט מעדיפים את ה-GTI.

פיג'ו 308 GTI

צילומי תנועה: גלעד ארצי
תודות: שמרון אנגל, יובל רוטנברג


About אייזיק דוידוביץ

עורך האתר. חי, אוהב ונושם את תחום הנהיגה והרכב ועיתונאי בעל ניסיון בכתיבה למדורי הרכב בכלי התקשורת המובילים. מורה לנהיגה ומדריך ותיק לנהיגה מתקדמת www.galgalove.co.il . ניתן ליצור קשר במייל iseack@drivetime.co.il

Check Also

מרצדס E300e – בטריות פרימיום

Tweetמחוג מד סיבובי המנוע מורה על הסיפרה -0 בעוד אני משייט במהירות החוקית על כביש …

One comment

  1. מבחן מצויין!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סגור
סגור