מזוויות מסוימות אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בדגם חדש של לנד רובר. אנשים מסוימים עשויים לחשוב שמדובר ברכב שטח מסוקס. בקשר העין הראשון שלי עם הסנטה פה החדש אהבתי את העיצוב עד שראיתי אותו מהפרופיל. הדור החמישי של יונדאי סנטה פה מבלבל, אז לקחנו אותו לעשות קצת סדר.
הדור החמישי הנוכחי של סנטה פה שונה מקודמיו, קודם כל בעיצוב בעל הקווים הרבועים. זוויות ישרות ובמיוחד החלק האחורי הקופסתי מקנים לו מראה ייחודי והוא בהחלט מושך מבטים. הוא בהחלט מרשים בגודלו ובמראהו הקשוח, אבל הפרופורציות ואיזון בין החלק הקדמי לחלק האחורי המגושם, פוספס לטעמי. ועדיין, מעצבי יונדאי השיגו את תשומת הלב ואפילו השיגו מקדם גרר מרשים (0.29) למרות שרובנו מקשרים צורה ארודינאמית לקווים מעוגלים וקמורים.
לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מגע ("12.3 כל אחד) המופנה לכיוון הנהג הם קו עיצובי עכשווי ביונדאי המודרנית. שורת מתגים לתפריטים שונים ולבקרת האקלים, הופכים את התפעול והארגונומיה לאינטואיטיבית ונוחה. כמקובל בתוצרת הקוריאנית איכות החומרים טובה, ההרכבה משובחת והתחושה יוקרתית משהו.
תנוחת הנהיגה גבוהה עם משטח מכסה מנוע המשתרע לפנים ושדה ראיה טוב מאוד לפנים ולצדדים. המושב מאפשר נסיעות ארוכות ללא מאמץ. עם אורך מרכב של 483 ס"מ ובסיס גלגלים ארוך ב-5 ס"מ מקודמו (281.5 ס"מ), סנטה פה החדש מציע מרחב מחייה נדיב ובמיוחד לנוסעים מאחור. הדרך לשורה השלישית עוברת דרך מנגנון קיפול יעיל המקפל את מושבי השורה השנייה, ומתיר מרווח סביר לנוסעים בינונים בגובהם. שם, הרחק מאחור, פתחי מיזוג ושקעי טעינה לנוסעים למען לא ירגישו מקופחים.



.
שבעה נוסעים הישובים בנוחות יאלצו למצוא מקום לכבודה שלהם, שתתקשה למצוא את מקומה בנפח הנותר מאחורי השורה השלישית. אם תוותרו על נוסעים 6 ו-7 כבר תזכו לנפח טעינה מכובד של 628 ליטרים. אם במקומות אחסון עסקינן, אהבתי את תא החפצים הגדול הממוקם בין המושבים הקדמיים ואת אפשרות הגישה אליו גם מהשורה השנייה.
כמוביל נוסעים משפחתי, מתגלה הסנטה פה כנוח לשהייה ולנסיעה. הנוקשות המסוימת הנובעת גם מצמיגים במידה 255/45R20 נמוכה, הופכת לרכה ו"אמריקאית" ככל שמתגברת המהירות. זה הופך את הסנטה פה למכונית שנעים לשייט בה ממושכות, פחות לחובב שינויי כיוון מהירים. זה לא אומר שהקרון ששוקל כמעט 2 טון, עם ההגה המהיר יחסית (2.5 סיבובים מנעילה לנעילה) לא מסוגל לנסוע מהר ובטוח בעיקולים, אבל לא לשם כיוונו אותו.
גם כשתשמעו על ההאצה האיטית יחסית של הסנטה פה (9.8 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש) ומהירותו המרבית המסתיימת עם הגעתו ל-180 קמ"ש, יתכן שתתאכזבו. סנטה פה כאן עם מנוע בנזין 1.6 ליטר מוגדש טורבו, בעל יחידה היברידית המשולבים עם תיבת הילוכים אוטומטית עם 6 הילוכים, כאן בגרסת הנעה קדמית. ההספק המשולב הוא 215 כ"ס ו-37.4 קג"מ וכל המערך הזה מספק ביצועים נאותים ומספקים לשימוש השפוי, למעט מקרים מסוימים של עומס מלא בעליות ממושכות ותלולות. שילוב המערך מוביל לצריכת דלק טובה בהחלט לרכב שכזה (כ-13 ק"מ לליטר) והתכלית כאן היא יעילות ולאו דווקא התרגשות.

עם מרווח גחון של מעט פחות מ-18 ס"מ העזתי וטיפסתי עם הסנטה פה המסוקס בעליית עפר קלה באזור נבי – מוסא.
זהו – כאן נגמר פרק השטח במבחן שכן, הנעה קדמית (גם אם ה-TRACTION CONTROL) ידעה להתמודד עם איבודי האחיזה הקלים, ובקרת הירידה במדרון שמרה על קצב התדרדרות שפוי, זה לא רכב לשטח. גם לא גרסת ההנעה הכפולה.
חזרתי לכביש, מנסה ליהנות מהאבזור שמגיע ברמת הגימור שברכב המבחן (עילית): כניסה והנעה ללא מפתח, שמשות כפולות מלפנים, טעינה אלחוטית, גג שמש פנורמי כפול, בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות לשורה השנייה ובקרת אקלים נפרדת לשורה השלישית, דלת תא מטען חשמלית, ריפודי עור, מושבים חשמליים עם חימום ואוורור מלפנים וזכרונות למושב הנהג, חימום למושבים האחוריים, וילונות צד לחלונות האחוריים, שקעי USB ליושבים מאחור בצד המושבים הקדמיים ועוד. סנטה פה היא מכונית טובה מאוד. אבל כשמשווים אותה מול המתחרות הישירות, מגלים כי יש בעיה.

.
הבעיה היא התמחור הגבוה המשתרע בין 370 אלף ל-400 אלף ש"ח, גבוה משמעותית ממתחרות אירופאיות הקרובות בממדים ובביצועים כמו הפיג'ו 5008 והסקודה קודיאק. יונדאי נתפס כמותג עממי גם אם טיפס בשנים האחרונות אט אט במעלה הפרימיום.
הסנטה פה החדש כבר מתערבב בתמחורו עם מובילות נוסעים מגודלות כמו הפורד אקספלורר והשברולט טראווורס וזו כבר בעיה של תמורה למחיר. כאמור, הסנטה פה היא חבילה איכותית ומוצלחת מאוד רק שקפיצת המחיר היומרנית שלה היא גם החסרון העיקרי שלה.


























