ג'נסיס G90 – בליגה של הגדולות

אייזיק דוידוביץ 12 ביוני 2026 70 Views

כבר נהגתי במיטב ספינות הדגל של תעשיית הרכב. ביליתי שעות מאחורי ההגה של מרצדס S קלאס, התרשמתי מהיכולות של ב.מ.וו סדרה 7 ואף נכחתי פעם בהשקה עולמית של אאודי A8 בספרד. לכן, כשהמפתחות של הג'נסיס G90 נחתו אצלי ביד, רף הציפיות היה גבוה במיוחד.
השאלה הייתה פשוטה: האם היא תצליח להפתיע אותי במקום שבו כל כך הרבה מכוניות פאר כבר ניסו בעבר?

אחד הזיכרונות הבולטים שלי ממכוניות פאר מגיע מלפני שנים, כשעברתי ישירות מנהיגה ב־BMW 7 Series אל מאחורי ההגה של Lexus LS. עד אותו רגע התרשמתי מאוד מהב.מ.וו – מהביצועים, מהטכנולוגיה ומהתחושה המהודקת שהיא מעניקה לנהג. אבל המעבר ללקסוס חשף בפניי תפיסה שונה לחלוטין של יוקרה. לפתע, המכאניקה שנראתה כה מלוטשת בב.מ.וו הרגישה מעט מחוספסת יותר, בעוד שהלקסוס הציגה רמת עידון יוצאת דופן, שקט מופתי ותחושת איכות שנדמה כי הוקדשה לה תשומת לב אובססיבית כמעט. ובכל זאת, למרות ההערכה הרבה שרכשתי ל־LS, מצאתי את עצמי מעדיף את הגישה הגרמנית – את החדות, הדיוק והאופי הדינמי יותר של הב.מ.וו.

זו הייתה תזכורת לכך שיוקרה אינה מושג אחיד; היא יכולה לקבל פרשנויות שונות לחלוטין, שכל אחת מהן משכנעת בדרכה. וזו בדיוק הסיבה שהסתקרנתי כל כך מהמפגש עם ה־G90. האם ג'נסיס הצליחה ליצור פרשנות שלישית ליוקרה, כזו שאינה גרמנית ואינה יפנית, אלא קוריאנית?

.
מאז שהושקה בשנת 2015 כמותג היוקרה של יונדאי, ג'נסיס פועלת בנחישות כדי לבסס לעצמה מעמד מול שמות ותיקים ומבוססים בהרבה מעולם הפרימיום הגרמני. ספינת הדגל של המותג היא ה־Genesis G90, מכונית פאר גדולה המיועדת להתחרות ישירות במכוניות כמו Mercedes-Benz S-Class, BMW 7 Series ו־Audi A8.

הדור הנוכחי של ה־G90, שהוצג בסוף 2021, מסמל את הבשלות שאליה הגיע המותג הקוריאני. הוא משלב עיצוב ייחודי ואלגנטי, תא נוסעים מפואר עתיר טכנולוגיה ואיכות חומרים גבוהה במיוחד, לצד דגש על נוחות נסיעה ובידוד רעשים ברמה הגבוהה ביותר. במקום לנסות להעתיק את המתחרות מאירופה, ג'נסיס בחרה להציע פרשנות קוריאנית מודרנית ליוקרה – כזו ששמה דגש על שלווה, עידון ותשומת לב לפרטים הקטנים.

עבור ג'נסיס, ה־G90 היא הרבה יותר ממכונית נוספת בהיצע. זוהי הצהרת כוונות שנועדה להוכיח כי מותג צעיר יחסית מסוגל להתמודד בלב הקטגוריה היוקרתית ביותר בעולם הרכב. בהתאם לכך, מדובר במכונית שנועדה להציג את כל מה שהיצרנית הקוריאנית יודעת לעשות – מעיצוב ואיכות חומרים ועד לטכנולוגיה, הנדסה ועידון מכאני.

.
מתחת למכסה המנוע פועל מנוע V6 בנפח 3.5 ליטרים עם צמד מגדשי טורבו, המפיק 415 כוחות סוס ו־56 קג"מ. אולם גולת הכותרת הטכנולוגית היא דווקא מגדש-על חשמלי הפועל במתח של 48 וולט. תפקידו לספק לחץ גדישה עוד לפני שמגדשי הטורבו מגיעים לקצב העבודה המיטבי שלהם, ובכך להעלים כמעט לחלוטין את ההשהיה המוכרת ממנועים מוגדשים. התוצאה היא תגובת דוושה מיידית, זרימת כוח חלקה במיוחד ותחושה של מנוע גדול ועשיר יותר בנפחו, כזה שמייצר עוצמה זמינה בכל רגע וללא מאמץ מורגש.

גם מערכת המתלים רחוקה מלהיות שגרתית. ה־G90 מצוידת במתלי אוויר אדפטיביים הנשלטים אלקטרונית, כאשר מצלמה סורקת את פני הכביש מלפנים ומאפשרת למערכת להכין את הבולמים מראש למפגעים, שיבושים או פסי האטה. כך, במקום להגיב למכה לאחר שהגלגל כבר פגש אותה, המכונית מנסה לספוג אותה עוד לפני שהנוסעים מרגישים בה.

מערכת ההיגוי האחורי האקטיבית היא עוד אחת מהטכנולוגיות שמטרתן להסתיר את ממדיה הגדולים של המכונית. במהירויות נמוכות הגלגלים האחוריים פונים בכיוון הפוך לגלגלים הקדמיים, מה שמקטין את רדיוס הסיבוב ומקל על תמרון וחניה. במהירויות גבוהות הם פונים באותו כיוון, לטובת יציבות משופרת והחלפת נתיבים בטוחה וחלקה יותר.

לכך מצטרפת מערכת הנעה כפולה חכמה, בידוד רעשים אקטיבי המנטרל חלק מרעשי הדרך באמצעות מערכת השמע, דלתות הסוגרות את עצמן חשמלית, מושבים עם פונקציות עיסוי, חימום ואוורור, ותא נוסעים עמוס במסכים ובמערכות סיוע מתקדמות. אפילו חגורות הבטיחות והמושבים יודעים להתכונן מראש למצבי חירום אפשריים על בסיס מידע שמגיע ממערכות הבטיחות.

בקיצור, ה־G90 אינה עוד מכונית פאר גדולה עם מנוע חזק וריפודי עור יוקרתיים. היא מהווה חלון ראווה טכנולוגי של ג'נסיס – מכונית שבה כמעט כל מערכת, החל במנוע וכלה במתלים ובבידוד הרעשים, נועדה לגרום לנוסעים לחוש פחות את המאמץ המכאני ויותר את תחושת הריחוף והשקט שמכונית פאר אמיתית אמורה לספק.

עוד לפני שהתנעתי את ה־G90, היה ברור שג'נסיס השקיעה מאמץ אדיר ביצירת רושם. העיצוב החיצוני אלגנטי ומכובד, כזה שמושך מבטים בלי להזדקק לצעקנות מיותרת. ובכל זאת, אם יש פרט אחד שפחות התחברתי אליו, זהו הגריל העצום בחזית. הוא ללא ספק מרשים ומעניק נוכחות, אך לטעמי האישי הוא מעט דומיננטי מדי. מעבר לכך, קשה שלא להעריך את הביטחון העצמי שמשדרת המכונית הזו.

.
כבר במפגש הראשון מורגש שזו מכונית שנועדה לפנק את בעליה גם בפרטים הקטנים. לחיצה על כפתור בידית גורמת לדלת להיפתח מעט באופן חשמלי, בדיוק מספיק כדי לאפשר אחיזה נוחה. זה נשמע כמו פרט שולי עד שמבינים עד כמה הדלתות גדולות וכבדות. גם סגירתן מתבצעת בלחיצת כפתור, ללא צורך להתכופף או להושיט יד לאחור כדי למשוך אותן. קל לפטור זאת כעוד גימיק של מכונית פאר, אך בפועל מדובר בפתרון שימושי מאוד, במיוחד עבור אנשים מבוגרים או עבור נוסעים היושבים מאחור בנוחות ורוצים להימנע מהמאמץ הכרוך בתפעול דלת כה גדולה וכבדה. זהו מסוג הפרטים שלא בהכרח מושכים כותרות, אבל בהחלט משפרים את חוויית השימוש היומיומית.

פתיחת הדלת חושפת תא נוסעים שהוא לא פחות ממפגן יכולת. לא מדובר רק באיכות החומרים הגבוהה או בהתאמות המדויקות בין חלקי הדיפון השונים, אלא בתחושה הכללית שמישהו כאן הקדיש מחשבה לכל פרט ופרט. זו אחת מאותן מכוניות שבהן כבר במגע הראשון עם המתגים, בידיות ובמשטחים השונים אתה מבין שלא חסכו בדבר.

מה שהרשים אותי אפילו יותר היה הנדסת האנוש. בעידן שבו יצרנים רבים קוברים פונקציות בסיסיות בתוך תפריטים אינסופיים במסכי מגע, ה־G90 מצליחה להיות מתקדמת מבלי להפוך למסובכת. לקח לי זמן קצר מאוד להרגיש בבית. בקרת האקלים נותרה נפרדת ונגישה, עוצמת התאורה של לוח המחוונים והמסכים נשלטת באמצעות כפתור פיזי ברור ונוח, וגם שאר המערכות מתופעלות באופן אינטואיטיבי להפליא. זו מכונית שלא דורשת ממך ללמוד אותה; היא פשוט משתפת איתך פעולה. דווקא משום כך בלטה בעיניי המראה השמאלית בתקן האמריקאי, מהסוג שמעוות מעט את תפיסת המרחקים. זהו פתרון שמעולם לא חיבבתי, ובמכונית שמפגינה רמת חשיבה כה גבוהה בכל הקשור לארגונומיה ולממשק המשתמש, הוא מהווה צרימה קטנה בתמונה שכמעט מושלמת.

גם המושבים ראויים למחמאות. תנוחת הנהיגה מצוינת, טווח הכוונונים עצום, והיכולת למצוא תנוחה מושלמת מגיעה כמעט מיד. החימום, האוורור והעיסוי המובנים במושבים פועלים בצורה יעילה ומשכנעת, ולא כעוד גימיק שנועד לנפח את רשימת האבזור. אחרי שעות ארוכות מאחורי ההגה קל להבין עד כמה המושבים הללו תורמים לתחושת הרוגע והנינוחות שמאפיינת את המכונית כולה.

מאחור הסיפור כבר עולה מדרגה. המושב הימני, עם ההדום הנשלף לרגליים ואינספור אפשרויות הכוונון, הופך את החלק האחורי למעין סוויטה נשיאותית על גלגלים. קשה שלא לדמיין מנכ"ל של תאגיד בינלאומי מעביר כאן שעות ארוכות בין פגישות, כשהכביש הופך לרקע בלבד. גם מי שאינו נמנה עם צמרת העולם העסקי יתקשה שלא להתרשם מהמרחב, מהפינוק ומהתחושה שהמכונית הזו תוכננה בראש ובראשונה כדי להעניק לנוסעיה שלווה.

.
על הכביש, המנוע המרשים מספק שפע עצום של כוח. התאוצות חזקות והמהירות מצטברת בקלות כמעט לא הגיונית עבור מכונית כה גדולה וכבדה. תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת שמונת ההילוכים פועלת בצורה חלקה וכמעט בלתי מורגשת, ובשיוט של 100 קמ"ש בהילוך השמיני המנוע מסתובב בכ־1,500 סל"ד בלבד. זו אחת הסיבות לתחושת הרוגע והעידון שמאפיינת את המכונית. ועדיין, אחת התכונות המעניינות של ה־G90 היא הדרך שבה היא מסתירה את ביצועיה. גם במצב "ספורט" התחושה אינה אגרסיבית או מוחצנת. אין כאן בעיטה בגב, אין דרמה מלאכותית, ואפילו הצליל נותר מאופק ומרוסן יחסית. במקום להתרגש מהעוצמה, אתה פשוט מגלה שהנוף מתחיל לחלוף מהר הרבה יותר.

נוחות הנסיעה מצוינת. ה־G90 מרחפת מעל שיבושי האספלט ברוגע מעורר הערכה, אך אינה נופלת למלכודת הרכות המוגזמת. מתחת למעטפת המפנקת מסתתרת שלדה מהודקת למדי. כאשר הכביש מתחיל להתפתל, המכונית משנה אופי ומפגינה יכולת דינמית מרשימה. ההיגוי האחורי מסייע לה להרגיש קטנה וזריזה מממדיה האמיתיים, חידוד הפנייה מורגש היטב והאחיזה גבוהה מאוד. גם הבלמים, בעלי עוצמה ונשיכה משכנעות, מעניקים תחושת ביטחון מלאה.

.
אלא שאולי ההישג המרשים ביותר של ה־G90 הוא דווקא היכולת לטשטש את תחושת המהירות. בידוד הרעשים המצוין, השקט המכאני והיציבות הכמעט מוחלטת גורמים לכך שגם במהירויות גבוהות מאוד התחושה בתא הנוסעים נותרת רגועה ונינוחה. זו אחת מאותן מכוניות שמזכירות לך מדי פעם להציץ בלוח המחוונים, רק כדי להבין עד כמה מהר אתה באמת נוסע.

לכל הטוב הזה יש כמובן מחיר, ולא רק באולם התצוגה. במהלך המבחן, שכלל נהיגה עירונית, כבישים בין־עירוניים וקטעים שבהם ניצלתי לא מעט מעוצמת המנוע, עמדה צריכת הדלק הממוצעת על כ־8.2 ק"מ לליטר. זה אינו נתון מפתיע עבור מכונית פאר גדולה, כבדה ובעלת יותר מ־400 כוחות סוס, אך הוא בהחלט מזכיר שהפיזיקה עדיין לא נכנעה לחלוטין לקדמה הטכנולוגית.

בסופו של דבר, מה שהרשים אותי ב־G90 אינו נתון כזה או אחר, וגם לא רשימת האבזור האינסופית. מה שמרשים באמת הוא תחושת השלמות. התחושה שכל מערכת, כל מתג וכל החלטה הנדסית נועדו לשרת מטרה אחת: להפוך את הנסיעה לשקטה, נינוחה ונטולת מאמץ ככל האפשר. לפני שנים, המעבר מב.מ.וו סדרה 7 ללקסוס LS לימד אותי שליוקרה יכולות להיות פרשנויות שונות לחלוטין. ה־G90 מוכיחה שיש מקום גם לפרשנות קוריאנית – כזו שמשלבת עידון יפני כמעט עם יכולת דינמית אירופית.

כאשר מוסיפים לכך תג מחיר שנע בישראל בין כ־850 אלף לכ־900 אלף שקל, בהתאם לרמת הגימור, מתקבלת חבילה שקשה להתעלם ממנה. זה עדיין סכום כסף עצום, אך במונחי הקטגוריה מדובר בתמחור תחרותי בהחלט מול המתחרות הגרמניות הוותיקות. וזו אולי המחמאה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לג'נסיס: היא כבר אינה מבקשת מקום בשולחן של הגדולות. היא יושבת שם בזכות עצמה.

ועדיין, בעולם הזה יש משקל לא מבוטל גם לסמל שבחרת לשים על מכסה המנוע. יש מי שיעדיפו את הביטחון שבשם יוקרה ותיק ומבוסס, גם אם מולו ניצבת אלטרנטיבה קוריאנית משכנעת לא פחות – ולעיתים אף מתקדמת יותר.