Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
אולי זה סתם אצלי בראש אבל תמיד הרגיש לי שיפן היא אחת הארצות שמייצרת הכי הרבה מכוניות שהשם שלהן מורכב משלוש אותיות לועזיות. זה יכול להיראות כמו איזו עצלנות של אנשי השיווק להמציא שמות עם משמעות, אבל מצד שני הסינים היום לא מפסיקים להפתיע עם כל מיני שמות מוזרים.
אז מה עדיף ולמה זה עלה לי בראש?
כי CHR פלוס.
כשטויוטה CHR הוצגה אי שם לפני עשור, היה נראה שטויוטה עשו הכל נכון חוץ מלהמציא לו שם מעניין. הוא נראה מיוחד, קיבל את יחידות ההנעה המוכרות בהיבטי חסכון ויעילות ועל הדרך את מוניטין הסחירות והאמינות של היצרן. אבל כיאה לטויוטה המונית הוא לא היה מרגש או עם איזו יכולת מיוחדת. זה הספיק לו להימכר יפה באירופה וגם בארץ. הדור השני שהוצג בסוף 2023 ובעיקר הציע שיפור בעיצוב החיצוני ובתא הנוסעים.
עכשיו קחו את ה-CHR ותוסיפו לה "פלוס". מה קיבלתם חוץ משם בנאלי?
CHR חשמלית שמגיעה אלינו מיפן. ה-CHR ההיברידיות מיוצרות בטורקיה וכבר אין מה להרחיב על היחסים בין המדינות. אז בתור פתרון מיידי שלא כולל הסכם פיוס, יבואן טויוטה החל לייבא לפני מספר חודשים את CHR פלוס, שהוצגה ב-2025 ונמכרת בחו"ל בנוסף לגרסה ההיברידית המוכרת. אם ממש תתעקשו על CHR היברידית, אולי תצליחו למצוא כאלו ביבוא מקביל.
הפלוס נמכרת בשלוש גרסאות: motion עם 167 כ"ס, הנעה קדמית, סוללת 57 קווט"ש ברמת הגימור הבסיסית ב-180 אש"ח. גרסת Exclusive עם 343 כ"ס, הנעה כפולה, סוללת 77 קווט"ש ברמת הגימור הגבוהה ב-230 אש"ח. באמצע ניצבת גרסת ה-vision עם 224 כ"ס, הנעה קדמית, סוללת 77 קווט"ש ב-200 אש"ח. רמת המחיר שהורגלנו לה עבור CHR אבל כעת שמסביבה מתגודדות מתחרות חשמליות סיניות, CHR פלוס צריכה להיאבק על המקום שלה.
פלוס חיצוני
רכב המבחן הגיע בצבע שהוגדר "אדום עז". לטעמי הוא נאה, מרענן ומתאים לעיצוב של הפלוס הנאה. מקדימה נמצא פרצוף שכבר הפך להיות משותף לדגמי טויוטה, שאפשר לדמיין שהוא דומה לראש פטיש או לפרצוף כריש. כל אחד והסטיות שלו. מאחור נמצא זנב פאסטבק לא שגרתי עם פס תאורה, שאנשי השיווק כבר קראו לו "קופה". ניחא. הפרופיל של CHR פלוס קצת יותר קונוונציונאלי מה-CHR הרגילה, עם חלונות הצד האחוריים המיניאטוריים שלה. החישוקים הולבשו עם חיפויי פלסטיק שחורים, כנראה לטובת האווירודינמיות. בסה"כ אי אפשר להתבלבל ולחשוב שזה דגם של מותג אחר ולא טויוטה והיא נראית לא רק בכלל ביחס למה שעולה היום על הכבישים.
פלוס פנימי
גם בעת הכניסה לתא הנוסעים ב-CHR פלוס אי אפשר לשכוח שמדובר בטויוטה, לטוב ולרע. מול הנהג נמצא הגה קטן ומלא כפתורים, שממוקם נמוך כדי שלא להסתיר את לוח המחוונים העילי. הסידור הזה הזכיר לי קצת את פיז'ו 208 הקודמת. תנוחת הישיבה הייתי לי קצת מוזרה והיא תהיה כנראה נוחה יותר לאנשים נמוכים יותר מ-180 ס"מ. במרכז לוח המחוונים נמצא מסך מולטימדיה ענק ומתחת לקונסולה הראשית שני משטחי טעינה. עיצוב פנימי שגרתי לגמרי, בניגוד לעיצוב החיצוני. אפרופו המסך הענק, מערכת ההפעלה הבסיסית של טויוטה לא השתנתה הרבה וחבל: התפריטים והמסכים מיושנים. עושים את העבודה אבל בלי טאצ' מושך. ונציין שלמרות שמערכת השמע לא ממותגת ע"י איזו חברת אודיו מפונפנת, היא עושה עבודה מצוינת.
תא הנוסעים מדופן כולו בצבעים שחורים ובדיפונים נעימים למגע. איכות החומרים ברובה לא רעה. הטקסטורות של המשטחים העליונים מדליקות למראה וגם למגע. תאורת האווירה פשוטה ולא מוסיפה משהו משמעותי מעבר לפס מואר סמלי. בין המושבים הקדמיים נמצא תא מכובד וגומחה להנחת הטלפון.
האם אלו אמורים לכפר על היעדרו של תא כפפות קלאסי?
לטויוטה הפתרונים.
מדוע תא הנוסעים הוא טויוטה לטוב ולרע?
הנדסת האנוש טובה ולא צריך הרבה בכדי להתרגל לתפעל את הפלוס. טויוטה לא מוותרים על בוררים פיזיים לטמפרטורה, כיוון מראות, עוצמת שמע והפשרת חלונות ומראות. אפילו פתחי המיזוג עדיין פיזיים, לתשומת ליבם של ה"חברים" מסין. רמת הגימור שלנו כוללת חימום מושבים והגה, אבל בישראל של אוגוסט צריך אוורור מושבים, שכל כך חסר כאן. בטח כשגם סוג הבד שעל המושבים מרגיש מחמם.
נשוי פלוס כמה?
לעומת CHR הרגילה, הכניסה למושב האחורי ב-CHR פלוס מרגישה מרווחת יותר. למרות רצפה מעט גבוהה, המרחב מאחורה ממש לא רע ומאפיל על הציפיות. מרווח הראש מצוין גם מעל 180 ס"מ. השוהים מאחור לא מקופחים עם כיסים במושבים הקדמיים, כיסי בקבוקים בדלתות, שני שקעי usb c בלתי נמנעים, משענת יד עם מחזיקי כוסות ומקום לפון. אבל הכי מגניבים היו פתחים האוורור שנראו כאילו נלקחו מקורולה בת עשרים, אם לא יותר. אבל חדשים, כן?
עם נפח של 416 ליטר, תא מטען מכובד מאוד לרכב חשמלי בקטגוריה הזו. רוב תא המטען מדופן בחומר פלסטי ובגומי, חסין לפאשלות של שינוע אוכל בדרך למשפחה בערב חג. למרות שיש מלוא הטנא של עוגנים ומיתלים, חסר שקע מצת.
גם אל תחפשו גלגל חלופי, כי אין כזה.
יש רק ערכת ניפוח.
חבל.
פלוס חשמלי
אל תחפשו תא אחסון מקדימה ב-CHR פלוס: מתחת למכסה הקדמי נמצא את המנוע החשמלי, שמספק בגרסת הביניים שלנו 224 כ"ס. מדליק את הפלוס עם הכפתור המוכר של טויוטה. היא משמיעה כמה תקתוקים מכאניים. מעביר ל-D בחוגת בורר ההילוכים (שזהה לזו בסוזוקי e-vitara) ויוצאים לדרך. על כמעט 1.9 טונות, הביצועים המוצהרים מצוינים: 7.3 שניות מאפס למאה ומהירות מירבית מוגבלת ל-160 קמ"ש. ישנם שני מצבי נהיגה שונים שנשלטים בכפתור לכל אחד: אקו ושלג שבעיקר מאלחשים את דוושת התאוצה. עם יחידת הכוח הזו, הפלוס זריזה כשצריך אבל לא מרגישה חזקה כמו שאולי חלקכם התרגל מהחשמל הסיני. אין ספק שהסיניות האלו חירבשו לנו את אמת המידה לכוח.
כנהוג אצל טויוטה, אין מצב נהיגה בדוושה אחת. הבלימה הרגנרטיבית בעוצמה החזקה ביותר מתקרב לזה ואם משלבים Auto Hold אפשר להתקרב לשם. פקדי הבלימה הרגנרטיבית על ההגה, במקום פקדי החלפת הילוכים, שימושיים מאוד. אהבתי.
טויוטה מצהירים על טווח מירבי של 607 ק"מ ל-CHR פלוס, אבל לא ברור איך אפשר להגיע לזה. שיא החסכון שנמדד במהלך סופ"ש המבחן היה 14.4 קווטש ל100 ק"מ, שזה נחמד. אבל הצריכה הממוצעת במהלך הנסיעה עמדה על קצת יותר מ-17 קווטש ל-100 ק"מ, מה שמביא אותנו לטווח של כ-450 ק"מ, רחוק מאוד מהטווח המוצהר של טויוטה. למרות שההפרש הבולט הזה, הפלוס לא נתנה לנו לחוש איזו חרדת טווח עם נפילות במספר הקילומטרים שנותרו. גם זה משהו.
פלוס בדרכים
על הכביש, הפלוס מדגימה לנו שוב את היכולות הנוכחיות של טויוטה בכיול מערכות מיתלים: פעולת מערכת המיתלים בעיר פשוט מצוינת. היא מדלגת בקלילות מעל פסי האטה. מעבר על תעלות ניקוז ובורות ביוב כמעט לא מורגש. פעולת בולמי הזעזועים עצמם שקטה. המינוס היחיד מבחינת בידוד רעשים בעיר הוא שרעשי אספלט גרוע במיוחד חודרים לתא הנוסעים.
גם במהירות בינעירונית, איכות הנסיעה מרשימה לטובה. המיתלים מרוסנים היטב ואין נדנודים של המרכב. האיזון על הסקאלה בין רכות לקשיחות מרשים: המיתלים מרוסנים היטב ואין נדנודי מטוטלת של המרכב במעבר על מהמורות. סינון רעשי הכביש מצוין ורק רעשי רוח נשמעים מעל 100 קמש. הטרוניה היחידה היא על כביש גלי מערכת המיתלים מרגישה עסוקה מדי. בסה"כ מדובר ברכב חשמלי עם איכות נסיעה טובה בהחלט. לסינים עוד יש מה ללמוד מהיפנים.
למרות שה-CHR פלוס היא לא מכונית שמתוכננת לשעשועי כביש, היא תיקח את הנוסעים למחוז חפצם גם דרך כבישים מפותלים. ההגה הקטן קל מאוד ותחושתו מלאכותית, אבל הוא מדויק מספיק כדי לדעת איפה הפלוס שמה את הצמיגים על הכבישים. כצפוי מהנעה קדמית ומנוע קדמי, הנטייה הבסיסית של השילדה היא לתת היגוי. אחיזת הכביש על צמיגי ברידג'סטון alenza משפחתיים במידה 235/60R18 בסדר גמור. אפרופו הצמיגים, הם נראו חדשים לגמרי למרות שהרכב עבר יותר מ4000 ק"מ כך שלא בטוח שהפלוס מסופקת איתם מהבונדד. למרות זוויות הגלגול גבוהות, הפלוס מתנהגת באופן בטוח וסלחני. בהחלט אפשר לומר עליה שהיא מסתפקת בלהגיע הביתה בשלום.
מהלך דוושת הבלם ארוך, אבל הפלוס עוצרת בסדר גמור, גם לאחר בלימות ארוכות ותכופות. אהבתי את תצוגת אורות הבלימה בלוח המחוונים, כמו שכבר ראינו בדגמי טויוטה אחרים. חבל שעוד יצרנים לא מאמצים את זה.
פלוס עוד כמה דברים
בניגוד לכמה מתחרות מארצות אחרות, מערכות הבטיחות לא מציקות לנהג יתר על המידה. ומה גם שאפשר לכבות את חלקן ישירות מגלגל ההגה. המוזרות העיקרית היא שחלק מרעשי האזהרה נשמעים כמו צופר של רכב. ההיסטריה היחידה נבעה מבלימת חירום לנסיעה לאחור בחניה, כשהפלוס כל הזמן חשבה שאני רוצה לנגח את הרכב הפרטי שלי. אפרופו בטיחות, הפלוס עברה ב-2025 מבחן ריסוק של Euro NCAP בהצלחה יתרה עם 5 כוכבי בטיחות וציון ממוצע של 83 אחוז. מרשים.
בשורה התחתונה
CHR פלוס היא מוצר מצוין של יצרן מצוין. למרות שחיצונית היא נראית טוב, עיצוב הפנים לא מספיק מיוחד אבל אפשר להאמין ששנים קדימה הוא ישרוד בדיוק כמו שיצא מהמפעל. איכות הנסיעה מצוינת ויכולה ללמד שיעור או שלושה גם את היצרנים הסיניים וגם כמה מהמתחרים מאירופה. אבל כל זה מגיע בתג מחיר גבוה יותר מהמתחרים. מעניין יהיה להיווכח אם הפלוס תצליח לשמור על היתרון הגדול על פני המתחרות שלה גם בגרסה חשמלית: שמירת ערך וסחירות עתידית.
אבל מי רוצה לבחור רכב בגלל איך שהוא יימכר?
CHR פלוס מצליחה להתעלות מעל זה ולספק חבילה משפחתית מעניינת למי שמוכן לשלם. בסוף המבחן הזה אני מוכן לתרגם את השילוש של טויוטה לנקודות החוזקה של ה-CHR – Car Design, Ride Harmony, Reputation. עכשיו אפשר "להרוג טורקי ולנוח".
A Site by