CFMOTO 1000 MT-X – שני סינים עם מנוע גדול בצפון יוון

אייזיק דוידוביץ 21 בספטמבר 2026 96 Views

יוון היא לא רק איים, חופים וסופלקי. בצפון שלה מחכים כבישים מפותלים, הרים פראיים ונופים (ואפילו דובים…) שמזכירים עד כמה כיף פשוט לצאת לדרך. יצאנו לשם עם ה־CF 1000, למסע שבו הדרך חשובה לא פחות מהיעד.
ה־ CF 1000 מגיע למשימה עם מנוע חזק, תנוחת רכיבה נוחה ויכולת להפוך כל כביש צדדי להזמנה להמשיך עוד קצת, ועוד קצת. האות X אינה תוספת קוסמטית: היא מסמנת את הצד הקרבי יותר במשפחת ה-MT. עם חישוקי שפיצים 21/18 אינץ'. מתלים ארוכי מהלך ומכלולים המכוונים לרכיבת שטח. בשונה ממשפחת ה-800MT משפחת ה-1000 הושקה ישירות כ-MT-X עם אוריינטציית שטח.

למעשה, רכבתי על ה-800 MT-X בארץ, זמן קצר לפני הטיול ביוון ודי לא במכוון. תיאמתי רכיבת מבחן ל-1000 ובעקבות אי הבנה, קיבלתי למבחן את הדגם הקטן יותר. ההבדל בין הדגמים מתבטא בעיקר במנוע ובעוצמתו. לדגם ה-1000 (946 סמ"ק) הספק גבוה יותר (113 כוחות סוס) ב-23 כוחות סוס לעומת ה-800, מומנט עדיף (תוספת של 18 נ"מ) וזמין בסל"ד נמוך יותר, אבל משקל (מוכן לרכיבה) כמעט זהה כ-220 ק"ג). ב-1000 בלמי ברמבו משופרים ומערכת מתלים איכותית יותר של KYB מתכווננים ובעלי שיכוך מדויק ועקבי יותר.

.
על-אף שרכבתי על הדגמים השונים כל אחד ביבשת אחרת, את ההבדלים הרגשתי בעצמת המנוע ובזמינותו, שמירת הקצב העדיפה והקלה יותר ללא צורך בהורדת הילוכים בכביש ההררי ובכביש המהיר (ב-1000 הקווקשיפט פועל גם בהורדת הילוך), וגם ביכולת השיכוך וגיהוץ המהמורות העדיפה בדגם הגדול יותר. יתכן של-800 עדיפות מסויימת ברכיבה בשטח, לשם לא הגענו במהלך הרכיבה. ל-1000 גם מסך גדול ומשוכלל יותר, יותר מצבי רכיבה, ובקרת אחיזה בעלת 3 דרגות. כמו כן אבזור נוסף כגון חימום ידיות ומושב שממש נמנענו ממנו ביוון החמה. לחום נוסף, אגב, דואגים המאווררים הרועשים המפנים חום לעבר הרגליים ובמיוחד רגל שמאל. למזלי, הג'ינס הממוגן והעבה שלבשתי הפחית את הסבל מהתופעה המטרידה הזו שממנה, סבל במיוחד דן, שרכב בקטעים מסויימים בפישוק רגליים…

דן מוביל.
כמי שמכיר טוב ממני את יוון, מנגן על בוזוקי ואפילו דובר יוונית, אני מעדיף להיות מובל, להיות האורח, לחפות מאחור. במיוחד לאור העובדה שדן חי ונושם אופנועים כל חייו, ואפילו התחרה במירוצי סופר מוטו בעברו. בשבילי אופנוע זה להיות מחובר למכונה, לאויר החיצוני לכייף, אבל קודם כל להישרדות. דן, בקשר, מתריע בסיבובים על אבנים שהתדרדרו בכביש ההררי, על סיבובים בעיתים ואפילו על דובים…
אמרו לנו שגם מקומיים כמעט ולא נתקלים כאן בדובים, למרות שפע השלטים המזהירים מפני דובים וחיות אחרות ובטח לא בצהרי היום. אז מה רבה הייתה ההפתעה כששמעתי את דן צועק לי בקסדה: "דוב! דוב!".
הדוב היה על הכביש כשדן מאט ואני אחריו לא יודע מה בדיוק לעשות? הדוב התעלם והמשיך ודן ואני פתחנו מצערת. באמת יש כאן דובים….

.
סיבוב רודף סיבוב ואנחנו מתרשמים מהתשתית הטובה של הכבישים האינסופיים, הנידחים שמאפשרים לנו לרכוב בבטחה. CF 1000 מתגלה כאופנוע נוח ואפילו חסכוני עם צריכת דלק ממוצעת של 4.4 ליטרים לכל 100 ק"מ, במשך כ-950 הקילומטרים שגמאנו בטיול. רכיבה בבוקר, אויר הרים צלול כיין, עצירה בנהר קפוא, ונופים פראיים ואינסופיים. לקראת ערב, אנחנו כבר מתמקמים ביעד הבא, אל תשאלו אותי איזה, דן יגיד לכם. אותי מעניינות המכוניות הישנות שאנחנו פוגשים בדרך. אלה לא אספני רכב שנוסעים בפיאט פנדה 4X4 דור ראשון, ברנו 25, מאזדה RX8 טויוטה סליקה או בפיג'ו 406. אלה מכוניות שעדיין נוסעות ויש הרבה מהן.

ביוון לא ממש נועלים אופנועים בשרשראות. ביוון גם פחות מפחיד לרכוב בכביש המהיר מאשר בארץ. אין כאן בדרך כלל צפיפות מטורפת ומרחב מסביב לאופנוע תמיד מרגיע אותך. ביוון יש המון מרחב. רכבנו שעות מבלי לפגוש כמעט שותפים על הכביש. כל עקיפה של רכב בכבישים המפותלים עוברת בקלילות. אין כאן כמעט מצלמות מלכודות מהירות וניידות משטרה בדרכים הללו הן נדירות. בתחזית מספרים שעומד לרדת גשם ולמזלנו חווינו רק טפטוף קל על הקסדה. לא מתאים לנו גשם פתאום ככה בהרים.

סוף דוב – הכל טוב / דן בירון

שבוע, שבוע של בחירות קשות, בבוקר, ספנאקופיטה או טירופיטה ? קלמטה או ירוקים ?, בצהריים, מלון עם בריכה או בלי בריכה ?

בחירות קשות עומדות בפנינו כל יום במציאות היוונית. קפיצה מהירה 3 שנים אחורה, בדיוק אותן בחירות, אותה מדינה רק חבל ארץ שונה, מהנופים החקלאים, ההרריים, הכפריים שכולם בסופו של דבר פוגשים את הים הכחול הגדול של הפולופונז הצפנו הפעם לצפון יוון ההררית,
סיבובים חדים, הרים ירוקים, גבוהים נטולי ים. נחיתה מאוחרת בסלוניקי, מלון נחמד במרכז העיר, השכמה ונסיעה לאיסוף האופנועים אצל קובי שינדלר.

זוג סיאף 1000. קבלנו את הדגם המונמך, אפשר היה להבחין בחיוך קל אצל אייזיק ואכזבה קלה אצלי, עניין של העדפה, אני תמיד מעדיף לשבת גבוה מעל האופנוע גם במחיר של לא להגיע עם כף רגל מלאה לרצפה. האופנועים נראים במצב מעולה, אחד ירוק, אחד לבן, יונה עם עלה של זית יווני, מטופלים ורעננים בצירוף 3 מזוודות סופר נוחות עם פתיחה עילית. יוצאים לדרך ואחרי כ 5 דקות מוצאים עצמנו בפקק ארוך כתוצאה מעבודות בדרך בכביש צר שמקשה מאוד על השתחלות בין הרכבים, החום, זקני סלוניקי לא זוכרים חום כזה בתחילת ספטמבר , לאחר כ 25 דקות של סבל הכביש נפתח וממשיכים בדרך, היעד קסטוריה, עיירה בגובה של כ 700 מטר השוכנת בחצי אי סביב אגם מקסים, בדרך עוצרים במפלי אדסה להתרעננות קצרה. ככל שעובר הזמן הכבישים נעשים דלילים והטבע משתלט והופך פראי יותר. בהמשך השבוע חצינו קצת אוטוסטרדות ובעיקר כבישים מפותלים דרך כפרים נידחים בשיפועי הרים גבוהים או כפרים מקסימים קרובים לדרך הראשית.

בדרך ליואנינה עוצרים בעיירה מצובו. מצובו שוכנת בגובה של כ-1100 מטר במחוז אפירוס שבצפון יוון, מזכירה קצת עיירה אלפינית עם שילוב הרבה עץ בבתים וקרבה לאתר סקי. משם ממשיכים ליואנינה שהיא למעשה כבר עיר המחוז של אפירוס בצפון מערב יוון. העיר שוכנת על גדות אגם פאמבוטיס שנראה כמעט מכול מקום.

היום למחרת למעשה היה יום הרכיבה המעניין של השבוע, יציאה מיואנינה אל קסטוריה דרך כפרי זגוריה וביקור בגשרים המפורסמים של כפרי זגוריה. מגיעים לאריסטי ומשם דרך הגשר העתיק שעובר מעל נהר הוידומאטיס עולים אל הכפר פפיגו המפורסם בבתי האבן ובכביש העולה אליו שלעיתים מכונה גם כביש הנחש. הוא מורכב מ-23 פניות פרסה חדות לאורך טיפוס תלול ונוף מדהים. מפפיגו המשכנו לקוניצה ולגשר האבן המפורסם מעל נהר האאוס. עצירה לארוחת צהרים וממשיכים בדרך העולה לקסטוריה, הדרך נעשית צרה יותר, תלולה יותר ובעיקר שוממת מרכבים ובני אדם, צפון יוון ההררית והפראית במיטיבה. נכנסים לשגרת רכיבה ממכרת של נופים פראיים, נהרות רחבים וסיבובים שלא נגמרים המצריכים בעיקר תשומת לב לאבנים על הכביש.

לאחר כשעה של רכיבה אני מחליט למצוא מקום מייד אחרי הסיבוב לטובת ריקון השלפוחית, מסיים סיבוב עיוור ופתאום בום!! צורח בקשר בקסדה אולי פעמיים שלוש " דוב , דוב " במרכז הכביש הולך לו דוב חום מגודל, שמיד כששמע אותי הסתובב והביט עלי, הגעתי לכמעט עצירה, מחכה לראות מה יעשה, למזלנו מצא לו הענק החום מקום לרדת מהכביש ולהיכנס חזרה ליער. מנסה לדמיין מה הרגיש אייזיק ששמע פתאום בקסדה דוב ,דוב…. מיותר לציין שכשהמשכנו כ-70 ק"מ נוספים ללא שום עצירה עד לשירותים קרובים בקסטוריה.

אין ספק שצפון יוון הההרית היא יעד מדהים לטיולי אופנועים וזאת מבלי שהספקנו לעלות לאזור צומרקה שהינו גבוה יותר ופראי יותר. לאחר 5 ימי רכיבה חשתי כבר געגועים לים הכחול הגדול של יוון, כנראה אני יותר איש של ים מאשר של הר, חוץ מזה שבים אין דובים….

על CF1000 MT-X ברמה האישית : למעט תנוחת הישיבה הנמוכה ( ספציפית בדגם שרכבנו עליו ) שאני באופן אישי פחות אוהב , המושב נוח מאוד גם למרחקים ארוכים, מגן הרוח בשילוב כיוונון נכון עושה עבודה טובה מאוד, המנוע גמיש ,כוח לא ממש חסר, התגובה למצערת היא לא אגרסיבית, טיפוס מתמשך של הסל"ד בקו ישר רציף עם עלייה בכוח, בלמים טובים מאוד, המתלים לא קשיחים מידי ותורמים לנוחות הנסיעה במרחקים ארוכים. משקל האופנוע ביחס לנפח ולגודל סביר בהחלט ולא מהווה בעיה. צריכת הדלק מפתיעה לטובה, לאופנוע מסך גדול ומרשים עם הרבה מידע ואפשרויות, חיבור לטלפון ועוד, מודה שאני לא מתחבר לכול הטוב הזה ככה שלמעט נתוני רכיבה בסיסיים לא ממש התעמקתי. נקודה קריטית בעיני היא נושא החום, המנועים האלו בדומה למנועים של KTM פולטים חום בעיקר בצד השמאלי ובשילוב רכיבה ארוכה בימים חמים הדבר מציק ומקשה על הרכיבה, לי בכל אופן הדבר הפריע יותר מאשר לאייזיק. ניתן לומר שמדובר באופנוע המציע חבילה טובה מאוד של יכולת נסיעה נוחה למרחקים ארוכים, בשילוב של כוח, נוחות, שלל מערכות בטיחות , תקשורת ומולטימדיה.