אומרים שמי שישרוד ויישאר אחרי מלחמה גרעינית עולמית יהיו הג'וק והעקרב. לגבי הניסאן – אני לא בטוח, אבל העקרב הכתום והידני שכאן, הוא בהחלט מהשרידים האחרונים למכונת נהיגה אמיתית וטהורה. הנובולארי הוא הזול מבין דגמי אבארט' המשווקים בישראל והוא בהחלט לא מתאים לכולם.
טאצ'יו נובולארי היה נהג מרוצים איטלקי מפורסם, ולרגע, מאחורי ההגה של הנובולארי הכתומה, גם אני מרגיש ככזה. אין כאן מנוע אימתני (1.4 בנזין מוגדש בהספק של 165 כוחות סוס) והתאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש (7.3 שניות) תישמע כנצח לכל בעל מכונית חשמלית ממוצעת.
.
אבארט' 500 היא קטנטונת וחמודה. עיצוב הרטרו ייחודי ושובה לב. עם אורך כללי של 3.66 מ' ובסיס גלגלים של 2.30 מ' הציפייה למרווח פנים נדיב נאיבית לחלוטין. אבל ה-500 מפתיעה. גם למי שמתנשא (כמוני) לגובה של 1.80 מ' – מרווח הראש טוב ומרווח הרגליים סביר, למעט המגע של ברך ימין עם הקונסולה המרכזית. אזרתי אומץ והשתחלתי במאמץ לא קטן גם למושב האחורי שהתגלה כצפוף, אך יאכלס בקלות ילדים ובני נוער.
ה-500 המבוססת על הפיאט הקטנה היא מכונית מיני. אז אין לכם מה להיראות מופתעים כשתגלו כי גם תא המטען שלה הוא זערורי ובנפח של 165 ליטרים בלבד.
אבל, בואו ונעזוב לרגע את הפרקטיות. לא נפרט כאן על חוסר בתאי אחסון או על הנדסת האנוש (שלוקה בחסר) ונתמקד בעיקר במה שהמכונית נועדה אליו – הנהיגה.
תנוחת הנהיגה מוזרה.
זה מתחיל בישיבה גבוהה מידי לרכב ספורטיבי, מושב שלא תומך מספיק ומדרך רגל שמאל המאלץ את הרגל להישאר כפופה מידי. גם ההגה הגדול והלא מתכוונן לעומק לא תורם לתחושה.
הוסיפו לכך את סביבת הנהג המיושנת למדי, את הפלסטיקה הנוקשה ואת מסך המולטימדיה הכל-כך-לא-עכשווי והכל יתגמד כשתגיעו לסעיף הנוחות: בכביש הרעוע תגלו עד כמה כיול המתלים הנוקשה וחתך הצמיגים הנמוך (40), הופך את הנסיעה בנובולארי לחוויה די מטלטלת…
אז למה בכל זאת אהבנו את הנובולארי ?
על העיצוב כבר דיברנו, הוא (עדיין) מקסים. אבל זו לא פיאט 500 חמודה אלא אבארט' קרבית. התנעה קרה על הבוקר ואיזה כייף לשמוע את הגרגור הגברי הבוקע ממפלט המונזה שמאחור. לחיצה על המצמד הקל והמדויק ושילוב ידית הילוכים נעימה למגע ולשימוש. איזה כייף – אפילו יש כאן הנדברקס מכאני רגיל….
טוב, אתם לא ממש מבינים אותי. אם אתם רוצים לשלב ל-D ולהגיע ליעד עם כמה שפחות מעורבות בנהיגה – האבארט' הזו לא בשבילכם, היא מבקשת, דורשת, תובעת. היא יודעת לנסוע גם לאט ורגוע בזכות מנוע גמיש מאוד, אבל אם תאתגרו אותה יזדקר זנב העקרב והעוקץ יהפוך למאיים.
אני עולה את כביש הנחש המוביל מנשר לכיוון הכרמל, כביש שבוודאות שימש את אבארט' כשתכננו את הנובולארי. חלוקת חמשת יחסי העברה מדויקים ולא מותירים את המנוע חסר נשימה. ההחלפה מהירה כבזק וההילוך הבא ממשיך את השעיטה המהירה במעלה ההר. מערכת השמע כבויה ואני נותן למערכת הפליטה להנעים לאוזניי – תענוג!
לקטנה הזו היגוי מהיר אך לא תמיד מדויק ואחיזה גבוהה כאילו היה מדובר במכונית גדולה ובוגרת. בפניות ה-Hair-pin ההדוקות והתלולות, תאבד כל מכונית הנעה קדמית את המומנטום עם איבוד האחיזה של הגלגל הקדמי הפנימי. לאבארט' מערכת TTC המפחיתה את הכח המועבר לגלגל המחליק בכדי למנוע תת היגוי והיא פועלת כמעין דיפרנציאל מוגבל החלקה באמצעות מערכת ה-ESP. זה לא מושלם, אבל עוזר למשוך את הקטנטונת בנחישות מהפניה.
דיסקיות בלם ברמבו 284 מ"מ מלפנים, 240 מ"מ מאחור מאפשרות להגיע עם הכתומה מהר לפניה ולסמוך על כושר הבלימה הטוב. קפיצים ובולמים קדמיים Koni FSD וחלק אחורי מוקשח דואג לשמור על חדות ונדנוד מרכב מינימלי גם תחת עומסים. הקשיחות המבורכת בכביש המפותל והחלק הופכת לסיוט במפגש עם באמפרים גבוהים או בורות בכביש משובש.
אבארט' נובולארי היא כרטיס הכניסה שלכם לעולם הנהיגה האמיתי. בזמן שיונדאי מפסיקה את שיווק ה-N בעלי מנועי בעירה פנימית בשווקי אירופה, רק סובארו BRZ היא האופציה המעולה (אך יקרה יותר) כאן בארץ. העקרב הספורטיבי – ידני שאך לא מזמן שווק כאן במחיר זול ומפתה, הופך בקרוב, גם הוא, לברירה חשמלית בלבד. אז אם נהיגה ספורטיבית עושה לכם את זה, אם אתם לא מהזן שהולך בתלם ונהיגה ברכב ידני לא מרתיעה אתכם, רשמו צ'ק ע"ס 165,000 ש"ח לפקודת סמל"ת. בתמורה, תקבלו את הנובולארי בתוספת אגזוז מונזה – בדיוק כמו רכב המבחן שלנו.