אלפא ג'וליה – האלפא האמיתית האחרונה

אייזיק דוידוביץ 17 באוגוסט 2024 337 Views

ג'וליה החדשה הוצגה ב-2015 ונחתה בישראל בסוף 2016, החזירה את ההנאה האחורית למותג הנחשק, 24 שנים מאז האלפא 75 ההיא. במרץ 2018 קיבלנו אותה למבחן ובצבע שחור. שש שנים חלפו והנה שוב היא כאן, לאחר מתיחת פנים ובגרסת הנעה כפולה ושוב – בצבע שחור.

ג'וליה, המשפחתית הגדולה (סגמנט Dׂ) כבר עברה מתיחת פנים קלה ב-2019. זו מתיחת הפנים השנייה וגם היא מינורית ותורמת למראה מעט יותר עדכני בעזרת יחידות תאורה חדשות מסוג לד-מטריקס, עדכוני פגוש, סכבה וכונסים כשמאחור השינויים אפילו קטנים יותר. בסביבת הנהג שינויים מתבקשים שעיקרם לוח מחוונים מוקרן חדש בגודל 12.3 אינץ. מערכת המולטימדיה והתקשורת ברכב שודרגה ומתעדכנת מרחוק (OTA) מוסיפה מידע חדש ושימושי ואפשרות שליטה על פונקציות של הרכב באמצעות הטלפון הנייד..

לא לקחנו את הג'וליה בכדי ללטף לה את יחידות התאורה החדשות, או לשחק עם מצבי לוח המחוונים החדש. ג'וליה היא אמנם משפחתית גדולה ויוקרתית, אבל כזו שאפשר לקחת לסיבוב נהיגה בכבישים עקלקלים וליהנות. תודות לתנוחת נהיגה טובה ונמוכה, ליחידת הנעה בהספק 280 כוחות סוס וכ-41 קג"מ ו-5.2 שניות המפרידות בין ספרת האפס לספרות – 100 קמ"ש. גם תודות לשלדה מאוזנת והגה מהיר ומתקשר התורמים לחיבור מצוין בין הנהג לכביש ובלמים החלטיים.

ג'וליה 2024 ולוצ'ה עולה 340,000 ש"ח וזה לא זול. הג'וליה בדור הבא כבר תהיה חשמלית ואני בטוח שיש כאלה שכבר מחכים לה ולסוללות שלה. לאותם אלה – מכונית ותיקה שכזו, שאיננה הכי מרווחת, נוחה או אפילו הכי מהירה וחזקה, שלא לדבר על המחסור במסכי ענק, לא תתאים.

ג'וליה היא זן מכוניות שנכחד אט אט. סביבת נהיגה עוטפת ומזמינה, שלדה משובחת בשילוב היגוי המסבים הנאה בנהיגה ספורטיבית חשובים לכם .יחידת הנעה טובה המאפשרת לשלוט עליה גם בעזרת מנופי ענק מאחרי ההגה וכבונוס גם עיצוב שעדיין לא נס ליחו. אם כל אלה הם כוס התה שלכם, אולי לא תהיה לכם הזדמנות לרכוש מכונית חדשה שכזו בעתיד הלא רחוק.

ההסטוריה המבולבלת של אלפא ג'וליה – שמרון אנגל

קצת קשה להאמין, אבל אלפא רומאו ג'וליה חגגה תשעה קיצים ביוני האחרון, רעננה ואלגנטית כמעט כביום היוולדה. היא נחשפה בדגם הקצה שלה–תלתן ירוק–באירוע רב משתתפים במוזיאון אלפא רומאו במילנו; הסנדק המאושר היה סרג'יו מרקיונה, הבוס של קונצרן FCA דאז והאיש שהביא לנו גם את פיאט 500 החדשה ב-2007. אנדראה בוצ'לי שר, שמפניה משובחת נמזגה לגביעים– ואלפא רומאו, שחגגה 105 שנים לקיומה, הבטיחה עתיד מזהיר, עם השקות לרוב.

השנים חלפו, מרקיונה כבר מזמן לא איתנו ו-FCA התמזגה עם PSA הצרפתית ליצירת מגה תאגיד רכב בשם סטלנטיס. ההשקות המובטחות לא הגיעו ואלפא רומאו מייצרת כיום יותר דגמי SUV ממכוניות נוסעים, נחושה בדרכה לעבר עתיד מחושמל וסטרילי.

הג'וליה? למרבה המזל היא עדיין כאן, גם אם היצע הגרסאות שלה צומצם משמעותית. בתחילת הדרך הציעה המכונית מנוע דיזל בנפח 2.2 ליטר, במגוון הספקים שבין 136-210 כ"ס, עם תיבות הילוכים ידנית או אוטומטית והנעה אחורית או כפולה. לצד הדיזל, הוצע מנוע בנזין בנפח 2 ליטר, עם הספקים של 200-280 כ"ס, תיבה אוטומטית ואותן תצורות הנעה. לגרסת הקצה, מנוע 2.9 ליטר, כפול מגדשים בתצורת V6, עם הספק שהחל ב-510 כ"ס! ההנעה בגרסה זו אחורית ובתחילת הדרך הוצעה תיבה ידנית לצד האוטומטית.

נשמע די פשוט, אבל כמיטב המסורת המילנזית, גם הפשוט מפותל כמו ספגטי טרי, במיוחד לאחר שתובל בשלל רמות גימור מבלבלות. התיבה הידנית ירדה מההיצע לאחר שנים ספורות, הספקי גרסאות הדיזל השתנו חדשות לבקרים וגרסת 280 כוחות הסוס, ולוצ'ה, הוצעה עם הנעה כפולה במדינות אירופה– ועם הנעה אחורית במדינות בעלות הגה ימני (בארה"ב הוצעה המכונית בשתי גרסאות ההנעה). בתחילת העשור הנוכחי בוצע רענון קל– ולפתע, גם מדינות אירופה, לרבות ישראל בעלת התקינה התואמת, קיבלו את האפשרות לולוצ'ה עם הנעה אחורית.

השמחה היתה רבה, אבל לכל דבר טוב יש סוף…אלפא רומאו ניצלה את מתיחת הפנים האחרונה לצמצם את גרסאות הג'וליה, כרמז לבאות. כיום מוצעת ג'וליה בשתי גרסאות דיזל, לצד שתי גרסאות בנזין; 280 כ"ס כפולת הנעה ותלתן ירוק, עדיין בהנעה אחורית.

כמו כל דייט עם הג'וליה בעבר, גם המפגש עם הולוצ'ה השחורה, כפולת ההנעה ומתוחת הפנים, סקרן אותי– וכמו בכל דייט קודם עם הגברת, ירדתי מההגה עם חיוך רחב. תשע שנים אולי חלפו, אבל תתקשו למצוא ספורט סלון משכנעת יותר לחובב ההגה מהג'וליה. אלא שכאן התעוררה סקרנותי לראות מה בכל זאת הפסדנו, כשהחליפות מסטלנטיס החליטו על ביטול גרסת ההנעה האחורית של הולוצ'ה…

לשמחתי, ברשותו של חבר, אלפיסט ותיק – מצויה אחת כזו– והוא הגיש לי את המפתחות בחיוך. גרסת ההנעה האחורית קלה מכפולת ההנעה ב-100 ק"ג, שרובם ככולם נמצאים בחלקה הקדמי של המכונית. בזכות הויתור על מכללי ההנעה הקדמית, חלוקת המשקל מאוזנת להפליא– ומכאן הדברים רק משתפרים;תחושת החרטום קלילה, הפניית המכונית נחושה יותר וההגה נקי ממסרים סותרים מהציריות…הגבירו מעט את הקצב ותגלו שבאותן נסיבות בהן כפולת ההנעה מתחילה לפתח תת היגוי, גרסת ההנעה האחורית נותרת נייטרלית, מחייכת בזוית הפה ומציעה לכם להוסיף 5 קמ"ש ולנסות שוב. כמו בכל ג'וליה שאינה גרסת הקצה, בקרת היציבות אינה ברת ניתוק, אך במצב הנהיגה הדינמי היא הופכת ליברלית יותר– ואין כמו גרסת הנעה אחורית על מנת לאתגר אותה כראוי.

למען הפרוטוקול, נציין גם שלגרסת ההנעה האחורית קוטר סיבוב עדיף – ושגרסת ההנעה הכפולה מגיעה ל-100 קמ"ש מהר יותר במחצית השניה, תודות למשיכה העדיפה שלה.

בנקודה זו, אחזור ואציין שולוצ'ה כפולת ההנעה היתה ונותרה מכונית מצויינת– ולו הייתי גר במדינה מושלגת, אין ספק שהייתי בוחר בה. אלא שבישראל החמה, יש לנו את הלוקסוס לוותר על האקסטרה משיכה לטובת אקסטרה פאן–וכאן מתעלה גרסת ההנעה האחורית לגבהים חדשים.

קל לתמצת את מהות הג'וליה. זו האלפא רומאו השלמה ביותר, מאז ולתמיד. מכונית שנהנית מיתרונות אלפא רומאו מסורתיים, תוך שהיא עוקפת באלגנטיות את החסרונות המוכרים– ומותירה אותם בדפי ההסטוריה. למרבה הצער, זו גם האלפא רומאו האמיתית האחרונה– ודרכה לאותם דפים מצהיבים קרובה מתמיד.