Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
פעם, כשהיו רוצים להעליב את הצרכן הישראלי, כשקנה רכב מסוים במאסות, היו אומרים עליו שהוא הולך אחרי העדר. בעת האחרונה, הקהל הישראלי הלך אחרי העדר ובחר במאסות של מכוניות חשמליות מתוצרת סינית – נתוני המכירות לא משקרים.
בהמשך לצונאמי הסיני שעובר על שוק הרכב המקומי, כעת הגיע גם תורו של מותג ג'אקו להגיע ארצה.
ג'אקו הוא מותג צעיר משנת 2023 של קונצרן צ'רי הגדול שהוקם במיוחד לטובת ייצוא מכוניות מסין, ביחד עם המותג המקביל – אומאדה.
חכו קצת וגם אומאדה ינחת פה.
.
אז עם מה מתחילים?
ג'אקו 7 (J7 בקצרה) שלפנינו הוצג ב-2023 תחת שני סמלים: צ'רי (Chery) וג'אקו (Jaecoo). לארץ מיובאות שתי גרסאות הנעה: 1.6 טורבו עם הנעה קדמית או הנעה כפולה וגרסת הייבריד פלאג -אין עם הנעה קדמית בלבד.
חשמלית מלאה כמו של העדר? יוק.
אז יצאנו לבדוק האם ואיך J7 יכול להשתלב עם שאר העדר.
למשימה נבחר דגם הטורבו ברמת גימור Titanium, שמחירו 179 אלף ₪.
טווח המחירים של J7 נע בין 170 אלף ₪ (לגרסת בנזין ברמת גימור Eexcutive) ועד ל-203 אלף ₪ (לדגם היברידי פלאג-אין ברמת גימור Luxury).
כן, אל תצפו למקוריות בבחירת שמות רמות הגימור…
כבר מבחוץ ה-J7 מתבלט מאוד בשטח (העירוני). כנראה, מאחר והעיצוב מכיל אלמנטים שונים ממכוניות יקרות יותר, העיניים של העוברים והשבים מתמגנטות אליו, לטוב (למי שאוהב את זה) ולרע (למי שפחות). מלפנים – חרטום עם גריל מאסיבי שאפשר לדמיין אותו כחיוך כרישי. החישוקים הקלים מוחלקים כמו בחשמליות של העדר, בכדי לשפר את מקדם הגרר.
כמו שאולי יצא לכם לקרוא במקומות אחרים, המהנדס הראשי של ג'אקו הגיע מלנד רובר. אולי בגלל זה, קצת פחות מפתיע למצוא כאן ישבן שמזכיר ריינג' רובר. וזה מאוד מרשים.
מאחור נמצא גם יציאות מפלט מזויפות מכרום בפגוש האחורי – פחות מרשים.
כמו שהמעצבים אוהבים לעצב ברכבי פנאי למיניהם, בתי גלגלים מציגים לוק תכליתי עם פלסטיק שחור. חלון צד שימושי מתחבא בקורה C השחורה. אפרופו שחור, רכב המבחן הגיע בצבע ירקרק מיוחד וכלל צביעה דו גוונית (גג שחור) בתוספת של 3000 ₪.
בסה"כ ה-J7 מציג עיצוב נאה,
נאה יותר ממיצובו ומחירו.
טיפוס קליל לתא הנוסעים. אם כבר בעיצוב עסקינן, ג'אקו שומרים על הקריצה לשטח גם בעיצוב הפנימי. תא הנוסעים מעוטר אלמנטים עיצוביים מעניינים, כמו ברגים דקורטיביים חשופים ופתחי אוורור מרובעים שמזכירים את אלו בקיה סורנטו. פתחי האוורור המעוצבים נשלטים ידנית, כמה פשוט. המושבים והדיפונים צבועים בצבעים כהים שמשולבים עם פלסטיק כסוף עד לקו החלונות.
משם ומעלה, הגג והקורות צבועים בצבע בהיר. ידיות משיכת דלת עשויות מחומר רך ונעים פרט לצד הנהג, שבו ידית המשיכה רחוקה מדי. חבל שהמעצבים חשבו להשתמש בפלסטיק הכסוף הדקורטיבי כידית משיכה.
האווירה בתא הנוסעים כהה אך נעימה. קיימים פסי תאורת אווירה לאורך תא הנוסעים, הפלסטיקה העליונה נאה עם דוגמאות שזהות בכל תא הנוסעים. הפלסטיקה בחלקים התחתונים של לוח המחוונים קשיחה ופחות איכותית, כמקובל בתעשייה. מול פני הנהג נמצא מסך מחוונים מפורט, שכולל מד סל"ד, מידע נסיעה מתחלפת, מד חום מנוע ודלק. המסך הראשי ממוקם במאונך (ולא, הוא לא מסתובב) ויש לו מערכת הפעלה טובה. כמקובל, קיימת קישוריות אנדרואיד אוטו וקארפליי אלחוטית. ההגה משולש החישורים קטום בתחתית וכפתורי השליטה השחורים סבירים לתפעול.
חבל שאין פקדי העברת הילוכים על גלגל ההגה,
אבל עוד נגיע לזה.
כפי שהורגלנו בסיניות דהיום, אין הרבה כפתורים פיזיים: פתיחת תא המטען החשמלי, כפתור בלם היד, נעילה ומראות בצד הנהג.
במרכז הקונסולה ממוקם בורר מצבי נהיגה עגול שמזכיר בורר idrive או את זה שקיים במאזדות.
מסביבו ממוקמים כפתורי איתות חניה, הפעלת תפריט מזגן וחימום שמשה אחורית. נסתפק בכפתורים האלה. ידית ההילוכים נראית כמו של חללית, משולבת פלסטיק כסוף וציפוי דמוי עור.
הדיפונים והמושבים מרופדים בעור מלאכותי. בין שני המושבים הקדמיים ממוקמת משענת יד גדולה ומתחתיה תא אחסון גדול וממוזג. לסובלים מאלרגיות או סתם שפעת קיים מיקום ייעודי לאחסון ושליפת נייר טישו. בהמשך לידית ההילוכים, נמצא משטח שמתאים לשני טלפונים כשאחד מהם כולל טעינה אלחוטית יעילה. תא הכפפות די גדול.
עם בסיס גלגלים של 2.67 מטר, הג'אקו הוא בהחלט רכב שימושי שמתאים למשפחה. שני המושבים הקדמיים מציעים מרחב מכובד ליושבים מלפנים. גם המושב האחורי מציע מרחב שהייה מכובד, שבו גם שני מבוגרים וילד יישבו בנוחות בנסיעה ארוכה. מרחב הראש והכתפיים מעולה. השוהים מאחור ייהנו משפע כיסים ותאים לאחסון אבל רק פתח אוורור אחד שהרגיש רופף. במבט למעלה נמצא גג פנורמי, שלא פוגע במרחב הראש כלל. חלון הגג כולל וילון נגלל חשמלית: מזל שאף אחד לא חשב לחסוך פה עם איזה וילון נצמד וזול. לגג, שמכניס הרבה אור לתא הנוסעים, יש פתיחה כוללת מכובדת עד אמצע תא הנוסעים. אהבנו מאוד. מאחורי הדלת האחורית החשמלית, נמצא תא מטען מכובד בנפח 424 ליטר עם ווי עיגון ומתלים מתקפלים. תא המטען מרגיש גדול יותר מנתון הנפח וקיפול המושבים האחוריים יספק נפח טעינה של 1350 ליטר, בלי אפשרות להשטחה מלאה של התא.
חבל שמנגנון הקיפול הוא בסיסי לגמרי ופתיחתו מתאפשרת רק מכפתור על גב המושב האחורי.
מתחת לשטיח תא המטען, נמצא גלגל חלופי מלא, ואפילו עוד שטח אחסון מסביבו.
כמה מאיץ, סוגר, אוכל?
מתחת למכסה המנוע הארוך, אשכרה נמצא מנוע. ל-J7 מנוע בנזין מוגדש טורבו עם הזרקת דלק ישירה בנפח 1.6 ליטר שמפיק 147 כ"ס ב-5500 סל"ד ומומנט של 28.4 קג"מ ב-2000 סל"ד.
המנוע משודך לתיבה כפולת מצמדים עם 7 הילוכים קדמיים. עם משקל מכובד של 1700 ק"ג, ה-j7 אינו רכב מהיר. לוקח לו 10.8 שניות ארוכות להגיע מאפס למאה קמ"ש, עד למהירות מירבית של 180 קמ"ש. זה מספיק בשביל לבצע עקיפות כשצריך ולא לעכב את התנועה בעליות לירושלים.
אבל פאנץ' בזינוק או בתאוצות ביניים כמו הסיניות המחושמלות?
תשכחו מזה.
יחידת ההנעה מכוילת למצב רגוע: רגועה יותר במצבי אקו ונורמל וטיפה יותר זריזה במצב ספורט. תיבת ההילוכים כפולת המצמדים מעבירה הילוכים באופן חלק אבל אופייה פלגמטי: ההילוכים עוברים לאט ובטוח בכל מצב.
למרות שאין פקדים על גלגל ההגה, עדיין קיימת אפשרות להעביר לשליטה ידנית על ההילוכים.
אופן ההעברה למצב ידני מוזר: כפתור כמעט נסתר בצידו השמאלי של בורר ההילוכים.
כאילו לא רוצים שתעשה את זה באופן תדיר.
לא רוצים? לא צריך,
התיבה מעבירה לבד את ההילוך במעלה מד הסל"ד, בכל מקרה.
למרות האופי הרגוע של יחידת הכוח, J7 אינו חסכוני בדלק באופן יוצא דופן. האשם המרכזי הוא נתון המשקל, עם משקל עצמי של יותר מ-1.9 טונות. בנסיעה בינעירונית נינוחה מאוד אפשר להגיע ל-15 ק"מ לליטר וכיאה לרכב מוגדש, כאשר לוחצים עליו בנהיגה דינאמית או אגרסיבית, הצריכה עולה ל-7.5 ק"מ לליטר.
בסיום מבחן הדרכים נמדדה צריכה ממוצעת של 11 ק"מ לליטר, כאשר בנסיעה בפקקים של ראשון בבוקר בדרך לאולם התצוגה נמדדה צריכה של 13 ק"מ לליטר. עם מיכל דלק בנפח 51 ליטר, כנראה שלא תחוו חרדת טווח.
על הכביש
על הכביש, J7 מרגיש רק "בסדר", פחות מרשים מהעיצוב והנראות שלו. נוחות הנסיעה בסדר, לא גרועה
ולא מצוינת. הבעיה העיקרית של כיול מערכת המיתלים של J7 הינה חוסר היכולת לסנן את כל תחלואי הכביש הארצישראלי. במהירות בינעירונית עוברות רעידות קטנות למרכב במעבר על כביש לא מושלם. האשם הוא כפי הנראה מהלך ראשוני נוקשה של בולמי הזעזועים. נוחות הנסיעה מעט טובה יותר בנסיעה בעיר. בידוד הרעשים סביר לגמרי, כאשר רק במהירויות כביש שש וצפונה נשמעים רעשי רוח. איכות ההרכבה של תא הנוסעים טובה לרוב אבל קרקושים ספורים בתא הנוסעים בזמן נסיעה פגמו ברושם הכולל. אפשר להעריך שרובם נגרמו עקב פירוק דיפונים לטובת התקנות מקומיות בארץ.
מאחר וה-J7 מונע במנוע בנזין, הוא "זוכה" לקבל מערכת לדימום מנוע בעמידה. ניטרול המערכת מתבצע דרך תפריט ולא כפתור ייעודי. ויתרנו ונתנו למערכת הסטופ-סטארט, שנכנסת כל הזמן לפעולה, לעבוד. למן האמת, זה היה די פסטורלי: בלי המנוע שומעים את צפצוף הציפורים בזמן הפקק. בזמן שהרכב כבוי, צריך לשים לב שהוא לא יתדרדר אחורה בפקק. כל תפיסת התפעול של J7 באה לידי ביטול במונח: קליל. הכל קליל לתפעול ושימוש אבל זה בא על חשבון הפידבק. הפידבק מידיות פתיחת הדלתות, מתפעול בורר ההילוכים ואפילו – מההגה.
חוץ מזה, פה ושם נפגשנו עם כמה טריקים ופקשושים, שכנראה הסינים "ישתפשפו" בהם עם השנים.
מצד אחד, הנהג וגם הילדים מאחור יכולים לשלוט על הכוונון החשמלי של מושב הנוסע הקדמי עם עוד סט כפתורים בצד המושב – לא הצלחתי להבין אם זה טוב או לא, אבל זה בהחלט יכול לשגע את בן/בת הזוג שאינו נוהג.
המראה המרכזית נטולת המסגרת קצת מעוותת בקצוותיה, המצלמה האחורית לא מדויקת כשמתקרבים מאוד למכשול או רכב חונה מאחור, מערכת השמירה על נתיב מציקה ומשתלטת על ההגה כרצונה.
ו…אפרופו בטיחות, J7 כולל היצע רחב של מערכות בטיחות שמזכות אותו בציון טוב של 7 ברמת הבטיחות. הוא עדיין לא נבחן במבחן ריסוק רשמי מוכר, כך שלא ניתן להעריך את בטיחותו הפאסיבית.
J7 לא מתיימר להיות רכב ספורטיבי במהותו ובעיצובו וזה מתבטא גם בהתנהגות הכביש. בניגוד לבולמי הזעזועים הקשיחים, הכיול הכולל של מערכת המיתלים נוטה מעט לצד הרך, מה שמתבטא בזוויות גלגול יחסית גדולות בפניות.
תחושת הקלילות וחוסר הפידבק נמצאת גם כאן:
ההגה חסר תחושה לחלוטין ובסיבוב הראשון ביציאה מחניית אולם התצוגה הרגשתי שאני בוחש בתוך קערת מרגרינה. אחיזת הכביש בסדר גמור על צמיגי הנקוק משפחתיים עם דופן גבוהה במידה 235/50R19. הג'אקו צולח פניות בשלום, בלי דרמות מיותרות ובלי איזו הנאה מהדרך. כשמגיעים למצבי קיצון, כניסה חזקה מדי לפנייה תוביל להשפעה של הכוח על ההיגוי. לא מדובר ברכב שלוקחים לנהוג לכיף אבל הוא עושה את העבודה בהגעה מנקודה א' לנקודה ב'.
כמו שהבנתם עד כה, ג'אקו 7 הוא רכב מרשים למראה אבל הוא אינו חף מחסרונות.
היתרון המשמעותי שלו הוא להביא את הבלינג-בלינג הסיני שהכרנו בחשמליות אל הקהל שעדיין לא מוכן להתחשמל. במחיר שמתחיל ב-170 אלף ₪, ל-j7 יש היצע רחב מאוד של מתחרים, ביניהם ניתן למנות את סיאט אטקה וסקודה קארוק המתיישנים, האח המקביל צ'רי טיגו 7 פרו, ניסאן קשקאי הנאה, פיז'ו 3008 וקיה ספורטאז' היקרים יותר. בשורה התחתונה J7 מציע חבילה מעניינת למשפחה שמחפשת לרכוש רכב מרשים מאוד למראה וקליל לתפעול, במחיר נמוך ביחס לרושם.
לא בדיוק העדר אבל קצת כנגדו.
A Site by