Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
הביטו בתמונות שלפניכם. MG5 היא מכונית סטיישן חשמלית שמיוצרת בסין. השילוב הזה הוא
לחלוטין לא קונבנציונאלי בארץ ואפילו נדיר בעולם. מילא מכונית סינית שנושאת את המותג MG
שאוטוטו נושק למאה שנים, אבל סטיישן?
מתי, לאחרונה, ראיתם דגם חדש של סטיישן?
בתקופות הראשונות של דגמי הסטיישן בארץ, לפני עשרות שנים, הם היו מבוקשים על ידי בעלי מקצוע שונים עקב היכולת לשלב ביזנס ופלז'ר: ילדים במושב האחורי וחלקי אינסטלציה בתא המטען.
עם השנים, תדמית הסטיישן בארץ דעכה לאט, עד שתצורת המרכב חזרה קצת למרכז הבמה בעשור הקודם, תודות לכמה יבואנים שהיטיבו לשווק דגמי סטיישן לציי הרכב ומשם גם לשוק הפרטי.
.
תצורת מרכב הסטיישן מלווה את עולם הרכב עוד מתחילתו. השם נטבע בסוג המרכב עוד מתחילת המאה הקודמת מעצם שימושו כמוביל נוסעים על מטענם מתחנות הרכבת אל בתיהם.
בחלוף השנים מכוניות הסטיישן הפכו להיות תצורת מרכב נפוצה במגוון דגמי המכוניות, לרוב במקביל וכתוספת לתצורות סדאן או האצ'בק.
בעשור האחרון דגמי הסטיישן איבדו מהפופולאריות שלהם בכל העולם לטובת רכבי הפנאי, מה שנקרא בלעז SUV.
אז מה בעצם לא קונבנציונאלי ב-MG5?
השילוב הנפוץ בשוק הישראלי בימים האלה דומה בחלקו למתכון של ה-MG5: רכב פנאי סיני חשמלי. למרות שהסטיישן קצת איבד את מקומו לטובת רכבי הפנאי, מסתמן ש-MG5 היא אחת הסנוניות הראשונות של מבחר דגמי סטיישן חשמליים שמתקרבים ובאים עלינו. כדי להבין אם סטיישן חשמלי הוא הדבר הבא, תרמנו את זמננו לחקר הנושא.
אחרת,
מה כבר יש לעשות עם הילדים בסופ"ש חם ומהביל בסוף אוגוסט?
קודם נבין קצת מי עומדת היום לפנינו:
MG5 היא דגם שהוצג בשנת 2017 ועבר מתיחת פנים מקיפה בשנת 2021. משמע שזו לא מכונית חדשה או חדישה במיוחד. הצבע הבולט של רכב ההדגמה משך הרבה מבטים ואף אחד לא נשאר אדיש, לטוב ולרע. במבט מלפנים ה-5 נראית לא רע ואפילו מיוחדת.
במבט מאחור, עוברת מחשבה בראש שכבר ראינו עיצובים כאלה בדגמי סטיישן אחרים. במבט מהצד ה-5 מקלקלת את הרושם הראשוני: יותר מדי ניקלים, פרופיל בנאלי אבל מעל לכל בולטים אותם חישוקים מכוערים, לעניות טעמי. כנראה שאיזו MGB או MGF באותו צבע הייתה מסובבת יותר את הראש ברחוב.
בגלל החום הכבד והמאבק בשעמום, החלטנו לארוז את טפיינו ולשים פעמינו לאיזה בילוי קיצי קליל
ורטוב: שייט קיאקים בנהר הירדן. שלושת הבנות הסתדרו יפה במושב האחורי – המושב מרווח דיו לילדים אבל חסרונם של פתחי מיזוג בהחלט בולט בקיץ. תא המטען עם נפח של 480 ליטר לא מרגיש גדול באופן מיוחד: יש כמה מכוניות סדאן עם קיבולת מטען גדולה יותר.
יצאנו לטיול/חקר הנושא עם סוללה טעונה חלקית, סביב 75%, אמיצים שכמותנו. ל-5, עם טווח ריאלי של 354 ק"מ, לא הייתה בעיה להגיע עד לאזור קריית שמונה. בדרך אנחנו עוקפים כל מיני נהגי חשמליות שסיגלו
לעצמם את ההרגל לישון בזמן נהיגה כדי לחסוך סוללה ולפעמים הם עושים את זה בנתיב השמאלי.
טפו…
בניגוד קל למה שמתחולל בחוץ, מבפנים ה-5 נראית לא רע בכלל: לוח מחוונים דיגיטלי, מסך גדול ואיכותי, ריפודי בד ג'ינס בלוח המחוונים ובדלתות, מושבים משולבי עור ובד וקונסולה ראשית ממתכת שעוברת כמו גשר מעל חלל פתוח לאחסון כל הדברים היומיומיים שאין לנו איפה לזרוק ברכב.
לו רק אותו עיצוב נאה היה מגיע לאיכות החומרים והנדסת האנוש: הגב מזיע על מושבי העור, פתחי המיזוג המעוצבים נמוכים מדי ולא מגיעים לאן שבאמת צריך וכנראה עקב תקלה נקודתית במכונית ההדגמה המסך הראשי הפסיק לעבוד פעמיים במהלך הנסיעה. כנראה מסוג הדברים שמטפלים בהם במסגרת אחריות היצרן.
בדרך לקריית שמונה ה-5 מתגלה כמכונית נוחה למדי. למרות שכיול המיתלים בהחלט רך, היא לא מתרסקת על שברים בכביש, בעיקר במהירות עירונית. מאידך ה-5 לא מספיק מרוסנת ובמהמורות משמעותיות על כביש מהיר היא ממשיכה בנדנוד של המרכב. הבנות מאחורה לא התלוננו במהלך הנסיעה כך שזה נסבל. במהלך הנסיעה אפשר לשמוע רעשי רוח מבחוץ וגם רעשי כביש בכבישים משובשים, שכנראה מתעצמים עקב היעדרות רעשי המנוע. אחרי השייט (עם הקיאקים, לא על הכביש) נשארנו עם כ-100 ק"מ "על השעון". חייבים לטעון. פותחים ווייז ומוצאים תחנת טעינה קרובה בביג קריית שמונה.
היידה, לדרך.
כמו שהורגלנו מרוב המכוניות החשמליות עד כה, גם יחידת ההנעה של ה-5 היא חשמלית קלאסית:
חזקה, חרישית ותגובתית מאוד. על הנייר מדובר ב-156 כ"ס אבל זה בהחלט מרגיש חזק יותר כשמועכים את הדוושה הימנית. ל-5 יש שלושה מצבי נהיגה (אקו, קומפורט וספורט) ושלושה מצבי עוצמת בלימה רגנרטיבית שטוענת את הסוללה, בהתאם לעוצמה הנבחרת. במצב השלישי ניתן לנהוג את ה-5 בעזרת דוושת התאוצה בלבד, כמעט בלי להשתמש בדוושת הבלם. הלוואי וכל הכוח היה יורד לכביש בצורה חלקה,
אבל לא הכל מושלם בחיים.
מגיעים לביג של קריית שמונה וגן עדן של עמדות טעינה מתגלה בפנינו. חונים ליד MG אחרת בדיוק באותו צבע ומחפשים איך אפשר להעביר את הזמן. רק מקדונלד'ס פתוח וחלק גדול ממבחר המוצרים אזל מהמלאי. אחרי חצי שעה לא מספקת בעליל חוזרים ל-5. יש מספיק מיץ חשמל כדי להגיע הביתה ועוד קצת.
בדרך החוצה מהחניון אפשר להתרשם ממערך המצלמות ההיקפיות אבל לא להבין למה הרזולוציה של המצלמות כל כך נמוכה, בטח ובטח עם מסכים כאלו איכותיים.
בדרך חזרה הביתה עוברים למוד חסכון: מצב אקו ובלימה רגנרטיבית 3.
ה-5 צולחת את הדרך
חזרה הביתה לפי הערכת הקילומטרים המקורית והנה כמעט נגמר החשמל: מגיעים הביתה עם 25 ק"מ של חשמל בסוללה. עם הנסיעה הרגועה ונוחות הנסיעה הרכה של ה-5, שלוש הבנות נרדמו בדרך חזרה.
עוד סופ"ש חם הסתיים בשלום.
בבוקר שאחרי, מחזיר את ה-5 ליבואן, שאגב, מבקש 163,888 ש"ח כדי להעביר אותה לרשותכם. באולם התצוגה של MG עומדת בקומה העליונה MG רודסטר אדומה, השריד להיסטוריה המפוארת של היצרן הבריטי. למרות הצבע הדומה, MG5 היא הקונטרסט של אותה MG רודסטר: סטיישן מול רודסטר, חשמל מול בנזין, הנעה קדמית מול אחורית. הקונטרסט הזה עצוב מבחינתי. עולם הרכב עוזב את מכוניות הכיף של פעם: הנגישות, הפתוחות והמהנות וצועד לקראת מכוניות חשמליות ופרקטיות.
צעד אחד לפני הסוף, שבו כבר לא יהיה לחובבי ההגה ממה ליהנות.
A Site by