געגועי לשברולט קמארו


אף פעם לא נהגתי בשברולט קמארו.
בשום גרסה שלה.

.
בעצם, זה לא נכון. בשנת 2011 עשיתי טיול בחוף המערבי בארה״ב, ובחברת ההשכרה הציעו לי דודג׳ צ׳לנג׳ר. חדשה. מכונית שרירית בעיצוב רטרו שניגנה על כל המיתרים הנכונים.
.
כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה. מהמימדים העצומים, היגוי פושר, הילוכים ארוכים וחוסר הנאה מוחלט מנהיגה בה. נכון, זו הייתה הגרסה הבסיסית עם מנוע שישה צילינדרים, אבל מבחינתי, גם מנוע שמונה צילינדרים מגרגר בחושניות, לא היה מצליח למחוק את הפגמים בדי.אן.אי שלה.
.
בהזדמנות הראשונה שהייתה לי, נכנסתי לסניף של הרץ וביקשתי להחליף. תבחר, חיווה בידו הנציג המשועמם לעבר מגרש חניה עמוס לעייפה במכוניות חדשות. את המכונית הצהובה שבלטה שם, בינות השאר, אי אפשר היה לפספס. את זו אני רוצה, אמרתי בטון שגרם לזוגתי להתחיל לקנא…
.
זו הייתה שברולט קמארו, גם בגרסה הבסיסית, שישה צילינדרים, די מקבילה לצ׳לנג׳ר. אבל היא נראתה קטנה יותר והיא גם נראתה ממש טוב אף היא בעיצוב רטרו שעשה מחווה למכוניות האייקוניות של שנות השישים.

קמארו

לא הייתי צריך יותר מכמה מאות מטרים (או יארדים, בינקית) בכדי להבין שקמארו ההיא לא הייתה קופי פייס של הצ׳לנג׳ר. נהפוך-הוא: היא קמארו הייתה כל מה שהצ׳לנג׳ר לא: חדה, נמרצת, זריזה וגם נשמעת טוב. למרות שחסרו לה שני צילינדרים.
.
שזה בדיוק העניין: אף פעם לא באמת נהגתי בשברולט קמארו. כי קמארו זה לא רק שם. קמארו זה מנוע. ומנוע של קמארו זה V8 גדול, נוטף כולסטרול ומחרחר כמו חזיר שמתפלש בערמת הבוץ האהובה עליו.
.
קמארו בלי V8 זה כמו פורשה 911 בלי מנוע בוקסר מאחור, זה כמו מאזדה RX7 בלי מנוע רוטורי, זה כמו המבורגר נוטף שומן של… טופו?!
קמארו בלי V8 זה פשוט להיות בלי ורק לדמיין עם.
ואף פעם לא נהגתי בקאמרו עם מנוע V8.

קמארו ואני זה סיפור אהבה נושן, שהחל עוד בשנות השמונים, עם אחת שחורה, דור שלישי, בעלת ארבעה פנסים מלבניים קטנים. והיא הייתה באמת שלי. רק שלא יכולתי לנהוג בה. ולא רק בגלל שהייתי פחות מהגיל החוקי לנהוג. היא פשוט הייתה מכונית צעצוע…

אבל מה לי בכלל עם מכוניות ספורט אמריקניות, מלכתחילה? שהרי עוד מגיל צעיר חונכתי שהן טובות בעיקר לקו ישר. ואני, אני אהבתי לפנות. והן לא. גם לא קמארו.
.
ומה לי בכלל עם מכוניות אמריקניות?! למרות שאף פעם לא הייתה לי שברולט, או כל מכונית אמריקנית אחרת, אם הייתי צריך לבחור בין פורד, או דודג׳, או שברולט, תמיד הייתי בוחר שברולט. אולי בגלל שפעם להורי הייתה שברולט דה לוקס, שאני בכלל לא זוכר. אולי בגלל מכונית הצעצוע ההיא מילדותי.

קמארו

לא יודע.

מה שאני כן יודע, שהיריבות בין אוהדי פורד לשברולט היא כמו בין מכבי להפועל; כמו בין אנדרואיד לאייפון; כמו בין אוהדי ביבי לאוהדי רק לא ביבי; כמו בין המבורגר בשרי לכזה מטופו; כמו בין מוסטאנג ולקמארו. ואני איש של קמארו.
.
נדיר שאוהדים מדלגים בין הצדדים וגם אני אף פעם לא החלפתי צד. אבל רק מרחוק. כי קמארו לא הייתה לי.
.
למרות בעת שהותי בארה״ב באמצע שנות התשעים, השתעשעתי ברעיון לקנות אחת חדשה. בתקופה ההיא, אם נשמת באופן עצמוני, היה לך כרטיס אשראי והכנסה קבועה – השמיים היו הגבול. אז מאחר שעמדתי בכל הקריטריונים הנ״ל, פינטזתי על קמארו Z28 בגרסת IROC. בצעירותנו, היא נראתה חללית ומתקדמת, אלא שכאשר שנינו התבגרנו, סר חינה בעיני. עניין של פרופורציות. וגיל, כי בבגרותי, עיצוב הרטרו של הדור החמישי והשישי דווקא מאוד מוצא חן בעיני.

אף פעם לא נהגתי בשברולט קמארו, ובהתחשב בזה ששברולט הודיעו לאחרונה שהדור השישי של הקאמרו יירד מפסי היצור בסוף השנה הבאה. אז חלום ההזדמנויות שלי הולך ומתפוגג.
.
יש לי רשימה אין סופית של מכוניות שהייתי רוצה לנהוג בהן, ולו פעם אחת.
.
כל מכונית. כל אחת. לפחות פעם אחת.
.
אין ספור מכוניות, אבל אין ביניהן הרבה שמככבות גבוה ברשימה, כבר כמעט 40 שנה.
.
ואני לא חושב שהיא מושלמת. ויכול להיות שלא אוהב אותה. ואולי אפילו אתאכזב. משהו בה בטוח יעצבן אותי. אז מה? מה בסך הכל ביקשתי? חתונה קתולית? כולה איזה ג׳וי רייד קטן…


About און יעקבסון

Check Also

סיטרואן SM – מכונית מופלאה, תזמון גרוע

Tweet ב-1970, הכל נראה אחרת. הנהלת סיטרואן היתה אופטימית ודומה היה שהשמיים הם הגבול… מספר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Sorry, our business is not operational at this hour

Please try our contact page