דאצ'יה דאסטר 4X4 – מאובק וידני

אייזיק דוידוביץ 2 ביוני 2025 271 Views

ביום הכי חם השנה, נכון לעכשיו, יצאו להם שני דאסטרים כפולי הנעה ליער בן שמן; האחד חדש דנדש מהחברה, השני – דור קודם, המשמש מורה לנהיגה. דאצ'יה דאסטר בגרסת הנעה כפולה ובעל תיבת הילוכים ידנית נגד דאצ'יה דאסטר כפול הנעה עם שלוש דוושות (בעצם שש)… השקשוקה הייתה טעימה.

הם דומים, רק שהאחד בעל מנוע דיזל עם 240 אלף קילומטרים שעבר התעללות תלמידי נהיגה אבל עדיין עם מצמד מקורי! השני – הדור החדש של הדגם שזה מכבר עלה על הכביש וויתר על מנוע הדיזל, לטובת מנוע בנזין עם יחידה היברידית קלה ( וגרסה היברידית נוספת של דגם עם הנעה קדמית ותיבה אוטומטית).

מדובר במתכון שכבר קשה למצוא. ראשית – תיבה ידנית הפכה נדירה כמעט כמו פוליטיקאי ישר והגון, וקרוסאובר שאינו רכב שטח קשוח, היודע להתמודד עם עבירות מעבר לשביל כבוש והדוק, קשה למצוא באולמות התצוגה שהם לא של דאצ'יה או סובארו.

דאצ'יה דאסטר הוא רכב מעניין. במידותיו הוא מתממקם בין סגמנט SUV – B (רנו קפצ'ור) לבין סגמנט SUV – C (קיה ספורטאז'). הוא מציע מרווח טוב לנוסעים ותא מטען נוח וגדול דיו (414 ליטרים) עם תנוחת ישיבה גבוהה וזקופה. את דאצ'יה דאסטר החדש ניתן לקבל עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטרים בהספק של 130 כ"ס ומערכת היברידית קלה (48 וולט), בשידוך לתיבה ידנית בלבד ועם הנעה קדמית או כפולה (הרכב הנבחן כאן) . בנוסף ישנה גם גרסה היברידית עם תיבת הילוכים אוטומטית, אך בהנעה קדמית בלבד.

.
בגרסת ה-4X4 דאצ'יה דאסטר מציע למשפחה, לא רק מראה מסוקס אלא גם יכולת שתביא אותם עמוק יותר לשטח. שילוב של זוויות מרכב תכליתיות ומרווח גחון של 21.7 ס"מ ומערכת הנעה כפולה המתאימה עצמה בעזרת בורר מצבים, הם מעבר למה שרוב המתחרים מציעים. אבל לא רק : לדאסטר מערכת מתלים – קפיצים -בולמים, היודעת לרסן את גוף הרכב על השביל המטלטל, יודעת היטב.

גם יחסי ההעברה של תיבת ההילוכים מותאמת למשימה בשטח ומציעה הילוך ראשון קצר במיוחד המאפשר זחילה ללא צורך כמעט, בהפעלת מצמד.

אם הזכרנו כבר את המראה, את העיצוב, אז זה החדש נראה מצוין. מודרני, תכליתי, לא מצועצע מדי ובעל פרופורציות טובות. אבל אם תרשו לי להביע עמדה, לטעמי הדור היוצא נראה קשוח יותר, ייחודי יותר. כניסה לתא הנוסעים תגלה כי זה החדש מציג התקדמות ומרגיש איכותי יותר מזה שהצטרף אלינו למבחן. אבל לא כל שינוי הוא תמיד לטובה. לדוגמא – מיקום פתחי המזגן נמוכים יותר בחדש, לוח המחוונים לא בהכרח קריא יותר על אף המראה העכשווי, והדבר הבולט ביותר הוא שטח החלונות. מעבר מהדגם הישן לזה החדש מגלה כי קו המתניים בחדש גבוה יותר והחלונות קטנים יותר, בדגם הישן התצפית החוצה טובה יותר וזה יוצר תחושה אוורירית יותר לנוסעים.

הדאסטר החדש מתבסס על פלטפורמת CMF-B של רנו; זה משפר את התנהגות כביש , ומשדרג את אמצעי הבטיחות. תא הנוסעים יתאים לארבעה נוסעים מבוגרים, ונוסע חמישי שידחס באמצע מאחור ותא המטען (414 ליטרים) מספק . המושבים די נוחים ותומכים. שקעי Type-C וטעינה אלחוטית יש (ברמת האבזור הגבוהה,) אך פתחי מיזוג מאחור – אין. אהבנו לגלות שהגלגל החלופי בגודל מלא, עובדה חשובה כשמטיילים בשטח.

414 ליטרים, גלגל חלופי בגודל מלא ומרחב טוב לנוסעים

אבל שינוי מהותי נוסף בדאסטר החדש הוא היעדר מנוע דיזל ומעבר למנוע בנזין עם סיוע חשמלי "תודות" לתקני זיהום האויר המחמירים. מנוע הדיזל המוצלח התאים לדאסטר ככפפה ובמיוחד בנהיגת שטח המתבססת על מומנט גבוה. הבונוס הנוסף הוא כמובן נתון צריכת הדלק.

מנוע ה-TCe בנפח 1.2 ליטר משולש-בוכנות, היברידי-קל מספק 130 כ"ס ב-4,500 סל"ד, ומומנט של 23.5 קג"מ ב-2,100 סל"ד. המנוע נעים לשימוש, שקט בנהיגה רגועה אך מרגיש מחוספס ורועש בנהיגה נמרצת. רעידות האופייניות למנוע שלוש בוכנות, לא ממש הורגשו ותפעול המצמד וההילוכים נעים בסה"כ לשימוש. אם כי, הוא איננו סלחני לתלמידי נהיגה חסרי רגש כמו זה שבגרסת הדיזל.

הביצועים מספקים למדי גם אם 11 שניות מעמידה ל=100 קמ"ש נשמעים היום כנצח, וזאת בתנאי שהנהג מיומן בהחלפת הילוכים מהירה. אישית, אני עוף מוזר שעדיין מעדיף לברור את ההילוכים בעצמי ואפילו חוטא בלימוד תלמידי נהיגה לרשיון שאיננו מוגבל רק לתיבה אוטומטית. נכון, כשנקלעים לפקקים זה דורש התעסקות ובדאסטר גם לא קיימת בקרת שיוט אדאפטיבית, אבל אני סולח.
נהיגה נינוחה והחלפת הילוכים מוקדמת עשויה להניב תצרוכת דלק שלך כ-16 ק"מ לליטר אבל זה כמובן תלוי באופי הנהיגה ומשקלה של נעל ימין.

כיול מתלים המשיג נוחות נסיעה ושיפור משמעותי בהתנהגות הכביש מורגשים במעבר בין הדורות, למרות שזה הקודם נעים גם הוא לנסיעה . זה החדש חד ומדויק מקודמו ופחות רוכן תחת עומס פניה. מערכת הבלמים מצויידת בדיסקים אחוריים ולא בתופים , וזוהי עוד נקודה לטובת הדגם החדש.

אפשר לבחור בגרסאות 4X2 הזולות יחסית (אפילו אוטומטיות) , אבל אם כבר אז למה לא להינות גם מנהיגה בשטח? דאסטר מציע חבילה מפתה ויתרונות של מרווח גחון גבוה (כמעט 22 ס"מ) וזוויות מרכב טובות. ההנעה הכפולה הקבועה עושה את העבודה ובזה החדש יש גם אופצית לבחירת סוג השטח המיועד.

בשבילים זרועי מהמורות ובורות, הדאסטר יודע לגהץ ולחלוף באופן מרשים על האתגרים. במכשולים מאתגרים יותר נדרשת כבר מיומנות נהיגה גבוהה יותר. זה נובע ממחסור בהילוך זחילה, גם אם ההילוך הראשון הוא בעל יחס העברה נמוך מהמקובל. הפחתת מהירות מעבר לכך, כבר דורשת הפעלה של מצמד וכיבויי מנוע במצבים מסוימים. אין ספק שתיבה אוטומטית תקל בהרבה על מצבים שכאלה, והילוך כח ישדרג עוד יותר את היכולות הטכניות. בקרת הירידה במדרון תעזור כל עוד לא מדובר במורד תלול ומהמורתי במיוחד, וזה עוד הבדל בין רכב שטח קשוח בעל תיבת העברה לדאסטר שלנו.

.
הדאסטר החדש השתדרג במובנים רבים. הוא קודם כל מודרני יותר, מרגיש איכותי מקודמו, ועדיין מציע את השילוב הייחודי של יכולת שטח מעל הממוצע בקטגוריה במכונית משפחתית פרקטית. הגרסה הייחודית והכפולה הזו תעלה לכם 156 או 170 אלף שקלים, בהתאם לרמת הגימור. כבר לא מדובר ברכב זול כמו שהתבלט קודמו והעובדה שהגרסה הכפולה לא מציעה תיבה אוטומטית, מסננת לקוחות פוטנציאלים לא מעטים.
אישית, כמי שתיבה ידנית לא מרתיעה אותו הייתי שמח לדאסטר קצת פחות יקר, ומצויד במנוע דיזל שמתאים יותר לאופיו. זהו בדיוק הרכב שליווה אותנו ביום המבחן ולצערנו כבר לא נמצא באולמות התצוגה,

תודה לאלעד סיטון – מורה לנהיגה (ידני ומשא קל ) מאזור נתניה.