סובארו BRZ tS – קרבית בהרי אילת

אייזיק דוידוביץ 31 באוקטובר 2026 112 Views

נעה, הלוחמת הקרבית שלי, עושה מילואים באילת ובחניה ברעננה עומדת ומחכה לי מכונית ספורט ידנית – אין באמת התלבטות. יצאתי ליום ארוך בדרכים עם סובארו BRZ tS, וגיליתי מחדש שלא חייבים המון סוסים בכדי ליהנות מנהיגה.

השעה 4:30 בבוקר. בחוץ עדיין חשוך ואני יוצא לכיוון דרום. כשהבת שלך לוחמת ועושה מילואים ליד אילת, יש לך סיבה מצוינת לנסוע לבקר אותה. אם בחניה מחכה לך מכונית ספורט ידנית, אז יש גם סיבה לחייך לאורך כל הדרך.

המכונית היא סובארו BRZ ברמת אבזור tS: קופה נמוכה שכבר נהגנו בגלגולים קודמים בעבר, עם מנוע בוקסר אטמוספרי מלפנים, תיבת שישה הילוכים ידנית והנעה אחורית. כן, עדיין, תודה לאל, מייצרים מכוניות כאלה.

אני יוצא דרומה בידיעה שמצפה לי יום ארוך. מרעננה לאילת וחזרה למרכז, באותו יום. בשלב הזה איני יודע איך ארגיש בסיומו של היום המפרך, אבל בהמשך אגלה שגם מכונית קופה ספורטיבית, נמוכה ומהודקת יכולה להיות בת לוויה נוחה לנסיעה ממושכת.

לשבת נמוך

תנוחת הנהיגה לא פחות ממצוינת. המושבים טובים ותומכים, הרגליים שלוחות קדימה והישיבה קרובה לכביש. ההגה הדוושות (ובלם החניה…) נמצאים בדיוק במקום הנכון, וקל למצוא תנוחה טבעית כבר מהרגע הראשון.

.
ממש לא חייבים לשבת גבוה על סיפון SUV מגודל, כדי להרגיש בנוח מאחורי ההגה. עבורי הישיבה הנמוכה והתחושה שאני חלק מהמכונית הן המבוא להנאה. אני קרוב לאספלט, ותחושת המהירות מרגישה כגבוהה יותר, תנועת המרכב ורכינת המכונית בפניה, גם הן, מורגשות אחרת מאשר בישיבה גבוהה. יושב בתוך המכונית, קרוב לזירת ההתרחשות – כך אני אוהב..

נכון, אני צריך להתאמץ יותר בכדי לצאת ממנה ובמיוחד לאור העובדה, ששנת הלידה שלי היא השנה שבה הוצגה סובארו 1000. תעשו גוגל …
אך מהרגע שהתיישבתי בה מאחורי ההגה, אני מוכן להקריב הרבה.. כבר אמרתי לכם שלשבת נמוך זה כיף!

תתפלאו – נוחות הנסיעה מפתיעה אותי לטובה. למרות, מהלך המתלים הקצר, למרות הכיול הספורטיבי וחתך הצמיגים הנמוך, ה־BRZ אינה הופכת את הדרך הארוכה לעונש. כך יתברר לי גם בהמשך היום, אחרי שעות רבות מאחורי ההגה, בהן גם המושבים ותנוחת הנהיגה הוכיחו את עצמם.

אז מה מיוחד ב־tS?

ה־BRZ המיובאת ע"י סמל"ת, חזרה לישראל ב־2026 לאחר הפסקה בשיווקה, ולראשונה הגיעה אלינו גם ברמת ה־tS. האותיות האלה הן קיצור של Tuned by STI, חטיבת הביצועים של סובארו.

גרסת ה־tS אינה חזקה יותר מה־BRZ "הרגילה". במקום להוסיף כוח למנוע, הטיפול התמקד במתלים ובבלמים. יש כאן מתלים בכיול ספורטיבי של STI, בולמים קדמיים מתוצרת היטאצ'י ובולמים אחוריים בכיול ייעודי.

מערכת הבלימה משודרגת אף היא, עם בלמי Brembo וקליפרים בעלי ארבע בוכנות מלפנים ושתיים מאחור. לגרסה הזו גם חישוקי 18 אינץ', ובתא הנוסעים נוספו עיטורים ותפרים כחולים.

שינוי חשוב ביחס ל-BRZ הידנית שנמכרה כאן בעבר הוא תוספת מערך הבטיחות המקורי EyeSight גם לגרסה הידנית. בין היתר הוא כולל בלימת חירום אוטונומית, התרעה על סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית (כן, גם בגרסה ידנית) .

ההרים גבוהים יותר

הקדמתי, כהרגלי. יש לי די והותר זמן לפני המפגש עם נעה, ואני פונה מכביש 90 לכיוון מעלה עקרבים. הכביש ריק ממכוניות. רק אני, הסובארו וההרים. (ומחנה לילה של חבורת ג'יפאים לצד הכביש, המתעוררת לאור הזריחה) .

הנוף נפתח, הכביש מתפתל ותשומת הלב עוברת אל המכונית ואל הדרך מלפנים. דווקא כאן, בין הסלעים והפניות, המפרט של ה־BRZ מקבל משמעות אחרת.

מנוע הבוקסר שלה, ארבעה צילינדרים בנפח 2.4 ליטר, מונח נמוך בחזית. הוא מפיק 228 כ"ס ב־7,000 סל"ד ומומנט של 25.5 קג"מ ב־3,700 סל"ד. בלי מגדש טורבו, עם תיבת שישה הילוכים ידנית בעלת יחסים קצרים והנעה אחורית. כחובב נהיגה, זו פחות או יותר רשימת המרכיבים שאני רוצה למצוא במכונית שלי.

עם אורך של 4.265 מטרים וגובה של כ־1.31 מטרים, ה־BRZ נראית קומפקטית ונמוכה גם במציאות. משקלה העצמי של גרסת ה־tS, לפי הנתון שמפרסם היבואן, הוא כ־1,279 ק"ג. זהו נתון נמוך למכונית ספורט מודרנית עם מנוע בנזין, גג קבוע וציוד בטיחות עדכני. התאוצה מעמידה ל־100 קמ"ש תתבצע תוך, 6.3 שניות, אם אתם יודעים לתפעל תיבה ידנית ומצמד ביעילות ובמהירות..

בין הגלגלים האחוריים נמצא דיפרנציאל מוגבל החלקה מסוג Torsen. זהו מנגנון מכני המסייע להעביר את הכוח לגלגלים האחוריים בהתאם לאחיזה שלהם ומונע סחרור של גלגל ואיתו הפסד משיכה, תוספת מבורכת שחובבי נהיגה יודעים להעריך.

איזון הוא שם המשחק

ההיגוי חד ומהיר, אבל לא עצבני כשמשייטים בנינוחות. ידית ההילוכים נעה במהלך קצר ומדויק, והעברת ההילוכים פשוט מענגת. גם המצמד ליניארי ונעים לשימוש, תפעול התיבה הידנית משתלב בקלות בנהיגה, גם כשלא ממהרים לשום מקום.

הכביש מתפתל, ומגיע הרגע שבו כל המרכיבים האלה מתחברים להנאה. קל למנן את הכוח שמועבר לגלגלים האחוריים, וקל לחוש בתנועת הזנב ולשלוט בו. ה־BRZ מאפשרת לנהג לקחת חלק במה שמתרחש, להרגיש את העברות המשקל וליהנות מהאיזון של המכונית. המאופקים שבנהגים, יתנו דרור לזנב העליז ומיד יחזירו אותו למקומו. הפרועים יותר, יעכבו את החזרה למוטב ויאפשרו לחלק האחורי להיסחף ולהיסחף ולהיסחף תוך כדי האצה – יעני דריפט.

איזון הוא שם המשחק. הסובארו הזו מעלה חיוכים גם במהירויות שפויות וחוקיות, וזהו בעיניי אחד היתרונות הגדולים שלה.

כזה אני: כוח עצום וברוטאלי לבדו לא בהכרח מרשים אותי. אני מעדיף מכונית מאוזנת, מלוטשת ומדויקת, כזו שמגיבה באופן טבעי לפקודות הנהג וגורמת לי להרגיש חלק מהנהיגה.

שלא תבינו לא נכון, כוח הוא תמיד מבורך. ול־BRZ יש ממנו מספיק: מנוע הבוקסר האטמוספרי שלה מספק ביצועים נמרצים בהחלט לנהיגה יומיומית, וגם כשמתחשק להגביר קצת את הקצב. אולי היא לא תצמיד אתכם למושב כמו מכונית עם הספק כפול, אבל השילוב בין המנוע, התיבה הידנית, השלדה וההנעה האחורית מספק משהו שאני מעריך לא פחות — הנאה מנהיגה.

ומה עם הדלק?

מכונית ספורט עם מנוע אטמוספרי בנפח 2.4 ליטר לא מבטיחה צריכת דלק של משפחתית היברידית. נהיגה ממושכת בכבישים בינעירוניים תחת אימת מכמונות ומצלמות המהירות, יכולה להניב גם צריכת דלק של 10 ק"מ לליטר ואף יותר. נסכם זאת כך: מיכל 50 הליטרים אילץ אותי לבקר בכמה תחנות דלק במהלך אותו היום.

כמו תמיד, סגנון הנהיגה והדרך משפיעים: שיוט רגוע עשוי להניב תוצאה שונה מאוד מנהיגה מאומצת בכביש מפותל.

נעה, תמנע והאדומה

אחרי המפגש עם נעה (שזו הייתה סיבת הנסיעה הארוכה באותו היום – נשבע לכם) נסענו לראות את פארק תמנע המדהים. מדובר במקום קסום: מצוקים, סלעים וצבעים של מדבר, נוף תנ"כי שמספק רקע מושלם לכמה תמונות של האדומה היפהפייה.

בחוץ היה לוהט, ולמען האמת לא ממש התחשק לנו לצאת מהמזגן. לטובת הצילומים, נאלצנו כמובן לצאת, עשינו את המאמץ.

מפארק תמנע חזרה לבסיס של נעה, הנמצא מערבית לאילת. נשיקת פרידה, ואני ממשיך ועדיין מאחורי ההגה, מטפס לכביש 12 הפעם בדרך הארוכה צפונה, דרך מצפה רמון בחזרה למרכז הארץ (נראה לכם שאסע דרך כביש 90?) .
אבל מי ציפה שבערב שמחת תורה, יום שישי בערב – תנועה ערה כל כך בכבישים, תשבש לי מעט את התכניות.

בחלק מהזמן הזדחלתי, חלק מהזמן ניצלתי את הכביש הפנוי. בשלב מסוים הופיעה על הצג הודעה שמזכירה לי שאני נוהג כבר יותר מחמש שעות. למי אכפת?

בסופו של יום ארוך, ה־BRZ tS הזכירה לי למה אני אוהב מכוניות מהסוג הזה. לא בגלל נתון כוח יוצא דופן או רשימת מצבי נהיגה אינסופית, אלא בזכות השילוב בין תנוחת נהיגה מצוינת, תיבה ידנית מהנה, היגוי מדויק ושלדה מאוזנת. היא גם הצליחה להפתיע בנוחות שלה בדרך לאילת ובחזרה.

לפעמים כל מה שצריך הוא תירוץ לנסיעה, כביש ארוך ו-250,000 ש"ח לטובת מכונית ספורט משובחת שתיתן לי את מה שאני מתקשה למצוא במכוניות מבחן בשנים האחרונות – הנאה מנהיגה.