Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
יש מכוניות שמנסות בכל כוחן להיראות כמו רכבי שטח, ויש כאלה שפשוט ממשיכות לעשות את מה שהן יודעות לעשות. סובארו קרוסטרק שייכת לקבוצה השנייה. בעולם שבו כמעט כל קרוסאובר מצויד בחיפויי פלסטיק שחורים, תנוחת ישיבה גבוהה ומראה "הרפתקני", הקרוסטרק עדיין מציע משהו קצת אחר: הוא באמת בנוי כדי לצאת מהאספלט.
הקרוסטרק, ממשיך דרכו של ה-XV המוכר, עבר עדכון משמעותי לשנת 2026, ובעיקר קיבל מנוע גדול וחזק יותר. במקום מנוע ה-2.0 ליטר של הדגם הקודם נמצא כאן מנוע בוקסר אטמוספרי בנפח 2.5 ליטר, המפיק 180 כ"ס ו-24.6 קג"מ. הוא משודך לתיבת הילוכים רציפה CVT, עם שמונה יחסי העברה מדומים, ומניע את ארבעת הגלגלים באמצעות מערכת ההנעה הכפולה הקבועה Symmetrical AWD של סובארו. המחיר מתחיל ב-175,900 שקל לפני אגרת רישוי, כאשר הגרסאות המאובזרות יותר מטפסות עד 185,900 שקל.
כדי להבין את הקרוסטרק צריך לחזור מעט לאחור. ה-XV, שנולד למעשה כגרסה מוגבהת של האימפרזה, הפך במשך השנים לאחד הדגמים המזוהים ביותר עם סובארו. הוא הציע שילוב לא שגרתי של ממדים קומפקטיים, הנעה כפולה ומרווח גחון גבוה, בתקופה שבה רוב הקרוסאוברים עדיין התמקדו בעיקר בכביש. הקרוסטרק לקח את אותו רעיון והפך אותו למוצר בשל ומודרני יותר. הוא כבר אינו נראה כמו אימפרזה שהגביהו אותה: המרכב רחב ושרירי יותר, החזית בולטת, בתי הגלגלים מודגשים והחיפויים השחורים סביב המרכב מעניקים לו מראה קשוח.
כשהמכונית התחפשה לרכב שטח
הרעיון לקחת מכונית נוסעים רגילה, להגביה אותה מעט, להוסיף הנעה לכל הגלגלים וחיפויי פלסטיק סביב המרכב, נשמע היום כמעט מובן מאליו. אבל בשנות ה־80 הוא היה רחוק מלהיות כזה. למעשה, אחד מאבות הרעיון היה יצרן אמריקאי קטן ונועז בשם AMC, שהעז לעשות בדיוק את זה הרבה לפני שהמושג "קרוסאובר" נכנס ללקסיקון.
ב־1980 הציגה אמריקן מוטורס את ה־AMC Eagle – מכונית נוסעים שהתבססה על ה־Concord, אך קיבלה מרווח גחון מוגדל והנעה כפולה קבועה. היא הציעה את הנוחות וההתנהגות של מכונית משפחתית, אבל עם יכולת טובה יותר להתמודד עם שלג, בוץ ושבילים. במילים אחרות, היא ניסתה לקחת את היתרונות של רכב שטח ולשלב אותם במכונית נוסעים, בלי להפוך אותה לג'יפ מגושם.
הרעיון הזה הקדים את זמנו ביותר מעשור. בתחילת שנות ה־90 כבר הייתה זו סובארו שהפכה את הקונספט למוצר מסחרי מצליח. ה־Legacy Outback, שהוצג ב־1994, קיבל הגבהה, חיפויי מרכב והנעה כפולה, והצליח להציע אלטרנטיבה למי שרצה את תנוחת הישיבה והיכולת של רכב שטח, אבל העדיף מכונית נוסעים. הצלחתו הייתה גדולה מספיק כדי להפוך את המתכון לדרך חיים של סובארו.
ואז הגיעו האירופים. וולוו הפכה את ה־V70 לגרסת Cross Country, ואודי לקחה את ה־A6 Avant והפכה אותו ל־Allroad quattro – מכונית סטיישן יוקרתית עם מרווח גחון מוגדל, חיפויי הגנה והנעה כפולה, ובהמשך גם מתלי אוויר מתכווננים.
המתכון היה פשוט, אבל מבריק: לא רכב שטח שמנסה להיות מכונית, אלא מכונית שמקבלת כמה תכונות של רכב שטח. במשך שנים זו הייתה דרך אלגנטית, נוחה ושימושית להתמודד עם שבילים, שלג וכבישים משובשים – בלי לשלם את מחיר הנסיעה, המשקל והסרבול של SUV אמיתי.
והיום, כשכמעט כל יצרן מציע קרוסאובר מוגבה, קל לשכוח שהרעיון נולד הרבה לפני שהמילה הזאת הפכה לשם הקטגוריה. AMC Eagle הייתה שם ראשונה; סובארו הפכה את הרעיון ללהיט, ואודי ואחרות הוכיחו שאפשר לעשות אותו גם בצורה יוקרתית.
אבל במקרה הזה, העיצוב אינו רק הצגה. הקרוסטרק מציע 220 מ"מ של מרווח גחון, מערכת הנעה כפולה קבועה ומערכת X-MODE שנועדה לשפר את האחיזה בתנאים קשים. אלה נתונים שמבדילים אותו מלא מעט קרוסאוברים שהסתפקו בהנעה קדמית ובמראה של רכב שטח. הקרוסטרק לא מבקש שתאמינו שהוא מסוגל לנסוע בשטח. הוא פשוט נוסע שם.
השינוי החשוב ביותר לשנת 2026 נמצא מתחת למכסה המנוע. מנוע הבוקסר בנפח 2.5 ליטר מפיק 180 כ"ס ב-5,800 סל"ד ומומנט מרבי של 24.6 קג"מ ב-3,700 סל"ד. מדובר במנוע אטמוספרי, ללא מגדש טורבו, ולכן אספקת הכוח שלו ליניארית וצפויה יותר מזו של מנועי טורבו קטנים הנפוצים כיום בקטגוריה.
הביצועים אינם הופכים את הקרוסטרק למכונית ספורט. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 9.3 שניות והמהירות המרבית עומדת על 208 קמ"ש, אבל בנהיגה יומיומית ההבדל לעומת מנוע ה-2.0 ליטר הקודם מורגש היטב. בעקיפה, בעלייה או בנסיעה עם כמה נוסעים ומטען, יש כאן הרבה פחות תחושה של מאמץ. אתה לוחץ על הדוושה והמכונית מגיבה לא באופן מוחץ, אבל גם בלי הצורך לתכנן כל עקיפה בקפידה. שיוט נינוח במהירות חוקית יציב את מח"ט שעון הסל"ד על הצד הנמוך מאוד של הסקאלה.
תיבת ה-CVT ממשיכה להיות חלק מהסיפור. תחת עומס היא מעלה את הסל"ד ומחזיקה אותו, כדרכן של תיבות רציפות, אבל בנסיעה רגילה היא חלקה ושקטה יחסית. שמונת יחסי ההעברה המדומים מעניקים לה תחושה מעט מוכרת יותר, במיוחד כאשר הנהג משתמש במצב הידני בעזרת המנופים שמאחורי ההגה. זה אולי החלק החשוב ביותר בשדרוג: הקרוסטרק לא הפך למכונית אחרת, אלא למכונית שלמה יותר.
מאחורי ההגה מתקבלת תחושה מוכרת של סובארו. תנוחת הישיבה גבוהה ממשפחתית רגילה, אבל לא מעניקה את תחושת העליונות והתצפית שב-SUV גבוה. הראות החוצה טובה וההגה מרגיש טבעי. למרות מרווח הגחון הנדיב, הקרוסטרק אינו מרגיש מגושם או כבד. מנוע הבוקסר, שממוקם נמוך יחסית, תורם למרכז כובד נמוך ולתחושה יציבה, ויחד עם ההנעה הכפולה מתקבלת מכונית שמרגישה נטועה היטב בכביש.
בכביש מפותל הקרוסטרק אינו הופך לפתע למכונית ספורטיבית, אבל הוא בהחלט מפתיע לטובה. כאשר מגבירים מעט את הקצב הוא נשאר מאוזן וצפוי, ואינו נוטה להתנדנד בצורה מוגזמת. כאשר דוחקים בו מעבר לקצב השיוט, הוא מגיב בתת־היגוי שמרסן את הנהג אך נשאר צפוי ובטוח.
המתלים מכוילים לנקודת איזון טובה. הם אינם רכים במיוחד, אבל יודעים להתמודד מעולה עם כבישים ישראליים לא מושלמים. על אספלט משובש אפשר להרגיש שמדובר ברכב עם יכולת נוספת מעבר לקרוסאובר עירוני רגיל, אבל בנסיעה בינעירונית הוא נוח ורגוע מספיק כדי לבלות איתו שעות. זו אחת החוזקות הגדולות שלו: הוא אינו מנסה לרגש כל הזמן, אלא פשוט גורם לך להרגיש שאתה בשליטה.
כאן הקרוסטרק מתחיל להיות מעניין באמת. 220 מ"מ של מרווח גחון הם נתון משמעותי לרכב במידות האלה, אבל המרווח לבדו אינו עושה את העבודה. ההנעה הכפולה הקבועה היא חלק מהמבנה המכני של המכונית, ומערכת X-MODE מנהלת את פעולת המנוע, תיבת ההילוכים, ההנעה והבלמים כדי לשפר את האחיזה במשטחים חלקים ומאתגרים. קיימת גם בקרת ירידה במדרון הפועלת כחלק ממצבי שטח מסוימים.
בפועל, שבילי עפר, אבנים, בוץ, עליות וירידות הם בהחלט חלק מהעולם הטבעי של הקרוסטרק. זה לא רכב שטח קשוח: אין כאן הילוך כוח, שלדת סולם או יומרה להתמודד עם מסלולי שטח טכניים המיועדים לרכבי שטח ייעודיים. אבל עבור טיול משפחתי, שבילי קק"ל, דרכי עפר, מדבר או שבילים שבהם קרוסאוברים רגילים כבר מתחילים לחשוש מהגחון – הוא נמצא במקום הנכון.
המרכב הגבוה והחיפויים סביב בתי הגלגלים מוסיפים שקט נפשי, אבל יש גם מגבלה: זווית הגישה אינה מהטובות בקטגוריה, ולכן במכשולים חדים או בעליות תלולות שבהן יש צורך "לטפס" עם החרטום, צריך להיות מעט יותר זהירים. למרות זאת, התחושה היא שהמכונית תוכננה מראש למצבים האלה ולא רק קיבלה קישוטי שטח כדי להיראות טוב בחניה.
החלק המעניין בקרוסטרק הוא שאחרי שמסיימים את הטיול אפשר פשוט לחזור לאספלט ולהמשיך לנסוע. ההגה קל ונעים, תנוחת הנהיגה טובה והראות מצוינת. מידותיו – 4.48 מטרים לאורך – מאפשרות לו להישאר שימושי בעיר, להיכנס לחניונים ולתמרן במקומות שבהם רכב פנאי גדול יותר כבר מתחיל להיות מסורבל.
גם כאן באה לידי ביטוי הפילוסופיה של סובארו. הקרוסטרק אינו רכב שטח שהפך איכשהו למכונית כביש. הוא קרוסאובר שימושי שנבנה מלכתחילה עם יכולת לצאת מהכביש.
אם יש תחום שבו הקרוסטרק לא יגרום לכם לפתוח את הדלת ולקרוא "וואו", זה תא הנוסעים. הוא אינו מנסה להתחרות בחלק מהמתחרות החדשות, בעיקר הסיניות, שמעמיסות מסכים גדולים, תאורת אווירה ועיצוב עתידני. סובארו בחרה כאן בגישה שמרנית ופונקציונלית יותר, אבל גם היא אינה חפה מחסרונות. הארגונומיה לא תמיד מצטיינת, בעיקר בגלל ריבוי הכפתורים והמתגים ופיזורם על הדשבורד והקונסולה, כך שנדרש זמן כדי להתרגל ולזכור היכן נמצא כל פקד. מצד שני, לא כל פעולה מחייבת להיכנס לתפריט במסך, וזה יתרון בפני עצמו. המושבים טובים, תנוחת הנהיגה נוחה והראות החוצה מצוינת.
בגרסאות הבכירות מתקבל מסך מרכזי בגודל 11.6 אינץ', עם Apple CarPlay ו-Android Auto, לצד כניסה והנעה ללא מפתח ושורה של מערכות נוחות. תא המטען מציע 564 ליטר וחמישה מקומות ישיבה, כך שהקרוסטרק אינו רכב משפחתי גדול, אבל מציע שימושיות טובה לזוג או למשפחה קטנה.
גם בתחום הבטיחות סובארו ממשיכה בקו המוכר שלה. מערכת EyeSight, המבוססת על מערך מצלמות המנטר את הדרך, כוללת מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית וסיוע בשמירה על הנתיב. בהתאם לרמת הגימור ניתן לקבל גם ניטור שטחים מתים, התרעה על תנועה חוצה מאחור ומצלמות היקפיות. הגישה כאן פשוטה והגיונית: הקרוסטרק אינו מיועד רק להרפתקה של סוף השבוע, אלא צריך להיות גם המכונית שלוקחת אותך לעבודה ביום שני בבוקר, לסופר ביום שלישי ולבית הספר ביום רביעי.
בעולם שבו כמעט כל קרוסאובר מנסה להיות אופנתי, הקרוסטרק בוחר להיות משהו אחר. הוא לא הכי יוקרתי, לא הכי טכנולוגי ולא בהכרח הכי חסכוני בקטגוריה. מצד שני, קשה למצוא באותה חבילה מנוע בוקסר בנפח 2.5 ליטר, הנעה כפולה קבועה, 220 מ"מ של מרווח גחון ומערכת X-MODE.
במחיר שמתחיל ב-175,900 שקל, יש בשוק לא מעט קרוסאוברים שיציעו יותר מסכים, עיצוב נוצץ יותר ולעיתים גם מערכות הנעה חסכוניות יותר. אבל מעטים יציעו את אותה תחושת ביטחון כאשר האספלט נגמר.
מנוע ה-2.5 ליטר מעניק לקרוסטרק את הכוח שהיה חסר לדגם הקודם, ההנעה הכפולה והשלדה מספקות תחושת יציבות, מרווח הגחון מאפשר לצאת לשבילים בלי יותר מדי חששות ותא הנוסעים מספק את הנוחות והשימושיות הדרושות למכונית משפחתית.
בסופו של דבר, הקרוסטרק הוא מכונית לאנשים שאוהבים את הרעיון של רכב שטח, אבל אינם זקוקים לג'יפ אמיתי. הוא מתאים למי שנוסע רוב השבוע בכביש, אבל רוצה לדעת שבסוף השבוע הוא יכול לפנות בשביל עפר בלי להתחיל לחשב אם המכונית תצליח לעבור אותו.
ובעידן שבו יותר ויותר רכבי פנאי הופכים למעשה למכוניות נוסעים מוגבהות, סובארו בוחרת ללכת בכיוון ההפוך. הקרוסטרק 2026 לא מנסה להסתיר את האופי שלו. הוא נראה כמו רכב שמוכן לצאת מהכביש, יש לו את החומרה המכאנית לעשות את זה, ועכשיו יש לו גם מנוע 2.5 ליטר שמתאים הרבה יותר לאופי הזה.
לא הכי נוצץ. לא הכי מתוחכם. אבל אמיתי. ולפעמים, בעולם מלא בפוזה, זה בדיוק מה שצריך.
A Site by