מודה, אני חובב את האנדרדוגים בתחום הרכב. אתם יודעים, מכוניות שלא מעריכים מספיק מכל מיני סיבות: בגלל ארץ מוצא, תצורת הנעה או יחידת כוח. טויוטה היא בהחלט לא אנדרדוג. יצרן יפני ותיק ומכובד שמוניטין האמינות שלו מוכר לכל אדם בר דעת בעולם. בעשורים הקודמים "הבעיה" העיקרית שלהם הייתה שרמת האמינות עמדה בקנה אחד עם רמת השעמום שנדפה מחלק מהמכוניות המשפחתיות שלהם. אולי זו הסיבה שמעולם לא הייתי בעליה של איזו טויוטה?
.
אם כבר דיברנו על אנדרדוג, גם ראב4 הוא לא כזה. העובדות מדברות בעד עצמן: ראב4 הוא רכב הפנאי הנמכר ביותר בכל הזמנים. עד היום נמכרו ממנו 15 מיליון יחידות והיד עוד נטויה. ב-2025 הוא עקף את פורד F150 בטבלת המכירות האמריקאית, אחרי שהפורד החזיק בתואר במשך עשרות שנים. בפרספקטיבה משפחתית ראב4 הוא כבר דגם ותיק אצל טויוטה, בן יותר מ-30 שנים. למרות שהוא עדיין לא מתקרב לקורולה הקשישה שנושקת כבר ל-60 שנים. אחוזת ראשונים עדיין לא מחכה לה.
.
הדור הראשון והסופגנייתי של ראב4 הושק בשנת 1994 בתצורת שלוש דלתות ולאחר שנה הוצגה גרסה מחומשת דלתות. שתיהן עם שילדה אחודה וגלגל חלופי תלוי על הדלת האחורית, סטייל רכב שטח אמיתי. טויוטה, שיודעים דבר אחד או אלף על רכבי שטח אמיתיים, הלכו על "ללכת בלי ולהיראות עם". הדור השני הוצג בשנת 2000 ועדיין שמר בגאווה על הגלגל החלופי מאחור. בהתאם להלך הרוח באותה תקופה, שבה הוצג דגם חדש כל שש שנים, הדגמים הבאים של ראב4 ב-2006, 2012 וב-2018 כבר פסעו בנתיב אורבני יותר וזנחו את הגלגל החלופי מאחור, בין היתר. ראב4 הפך לעוד רכב פנאי בהיצע דגמים הולך וגדל.



אז כעת הגענו אל הדור השישי שהוצג ב-2025, הדור הראשון של הדגם שכל יחידות ההנעה שלו משולבות עם טאצ' חשמלי. העיצוב החיצוני מיישר קו עם חלק מדגמי טויוטה הנוכחיים, עם הגריל הקדמי מרובה הטרפזים ותאורת עיני החרק. טרנד טבעי שכזה, כנראה. העיצוב משופע בזוויות חדות ותכליתיות, שונה לגמרי מהדור הראשון העגלגל. ראב4 החדש עדיין משדר שהוא רוצה לרדת אל השטח.
אתם הייתם עושים איתו דבר כזה?
מטפסים קלות אל תא הנוסעים של הראב4. עם תנוחת הנהיגה הגבוהה נהג הראב4 ישקיף אל שאר המכוניות בכביש. תא הנוסעים צבוע כולו בצבעים כהים. עיצוב לוח המחוונים סולידי עם מסך אינפורמטיבי מול הנהג ומסך מולטימדיה גדול במרכז. תא האחסון בין המושבים מכובד בנפחו ונפתח לשני הכיוונים (לנוסע ולנהג) כולל אפשרות להפוך לשולחן קטן (למי שלא אוהב את השומשום של הלחמניות מתפזר ברכב). חבל שאין פתח אוורור פנימי לקירור התא. תא הנוסעים שימושי ומרווח, מאפשר לשלושה מבוגרים ממוצעים לשבת מאחור בלי להתלונן יותר מדי. יש לא מעט מקומות להניח ולאחסן דברים בזמן הנסיעה, כולל טעינה אלחוטית לטלפון אחד ושקעי טעינה לפחות לחמישה. הילדים יהיו מרוצים, זה בטוח.


למרות המרחב ואיכות ההרכבה המצוינת, לחובת הראב4 נרשמת אי אחידות ברמת החומרים שמהם היפנים הרכיבו את תא הנוסעים. למרות שהכל כהה, קל להבחין בין המשטחים שמורכבים מדיפון רך ונעים למגע אל מול שאר המשטחים שנוצקו מפלסטיק קשה וזול למגע. פלסטיק שמתאים יותר לאייגו מאשר לראב4. חבל.
לפחות הנדסת האנוש בסדר גמור. כל מה שהנהג צריך נמצא בהישג יד ויש כפתורים פיזיים להורדת או העלאת הטמפרטורה של בקרת האקלים. המאחזים לפתיחה וסגירה של הדלתות מעוצבים נהדר. מתחת לפתחי האוורור הידניים האופייניים לטויוטה, נמצאים שני כפתורים גדולים: בורר מצבי נהיגה משולב עם כפתור ה-EV המוכר למצב חשמלי ובצד השני כפתור LSD AUTO או ביטול בקרת היציבות. תיכף נראה מה הכפתור הזה עושה.

מאחורי הדלת האחורית נמצא תא מטען שימושי ומשפחתי למהדרין בנפח מכובד של 514 ליטר וסף הטענה שטוח לחלוטין. מתחת לרצפת תא המטען לא נמצא גלגל חלופי, אלא בעיקר חלל אחסון נוסף. קצת בעייתי במידה ואתם רוצים לטבול את הצמיגים בקצת חול ובוץ מחוץ לאספלט.
אוהבים סיכונים?
הישארו עימנו.

יוצאים לדרך. הזכרון שלי מהדור הקודם של ראב4 על הכביש לא היה מרשים, בעיקר בגלל עבודת המיתלים שלא הייתה מהוקצעת מספיק. בדור החדש הסיפור שונה: איכות הנסיעה הכוללת טובה מאוד, תודות להצהרות טויוטה על הקשחת המרכב והשילדה ולכיול מיתלים טוב יותר. ראב4 מג'נגל את הכדורים בין קפיץ רך יחסית לבולמים קשיחים יותר. המעבר על פסי האטה בתוך העיר עובר בקלות וגם שברי האספלט מסוננים לא רע. למרות שהשילדה מכוילת לצד הרך, מה שמתבטא בהתנהגות הכביש, ראב4 לא מתנדנד במהירות בינעירוניות. למרות שיש שיפור בעבודת המיתלים, בידוד הרעשים בסדר אבל לא מרשים. זו לא לקסוס. המושבים החשמליים משולבים בד ועור, ומעל הכל כוללים אוורור שהיה דלוק לאורך כל הסופ"ש עם הראב4. בקיץ הארצישראלי זו פשוט יכולת מבורכת.
יחידת הכוח של ראב4 אינה חדשה או חזקה באופן מיוחד אך היא מתאימה לו ככפפה ליד. הספק של 185 כ"ס ממנוע 2.5 ליטר היברידי אינו נשמע חזק אבל הפורטה שלו הוא בעיקר הגמישות וזמינות הכוח. טויוטה מצליחים לעדן את השילוב של יחידת הכוח עם תיבת ההילוכים הרציפה במשך שנים רבות וזה עובד יופי. השילוב בין בנזין וחשמל בנסיעה יומיומית בעיר ובפקקים מרגיש חלק וכשיוצאים מהפקק, היחידה הזו יודעת להאיץ היטב כשצריך. לאורך כ-400 ק"מ של נהיגת המבחן, ראב4 הציג תוצאה משכנעת של 17.3 ק"מ לליטר. עם מיכל דלק של 55 ליטר, אפשר בקלות לחצות את טווח ה-1000 ק"מ.
זוכרים את אותו כפתור LSD במרכז הקונסולה המרכזית?
הגיע הזמן לבדוק אותו קצת. לחיצה ושלל נורות חיווי ואזהרה נדלקות. מערכות בקרה המשיכה והיציבות מנוטרלות. יורדים בזהירות מהכביש הסלול באזור השרון ומנסים לטפס בעלייה שמובילה לתצפית על השקיעה הקיצית המאוחרת. למרות שכנראה רוב הרוכשים לא ינצלו את זה, מסתבר שהתכונה עובדת יפה במכשולי עבירות קלים שרכב משפחתי רגיל היה מתחפר בהם. חבל שבדגם הזה יש רק מצלמת רוורס: המצלמות ההיקפיות של רמת הגימור הגבוהה יותר יכולות לעזור להימנע מצמחייה שורטת. בדרך חזור, מחפשים את הכפתור שלא קיים: חבל שבדגם עם ההנעה הקדמית אין בקרת ירידה במדרון. התכונה קיימת רק ברמת הגימור הבכירה וכפולת ההנעה.

כשרוצים קצת לסחוט את המיץ מראב4 בכבישי נהיגה, הוא מזכיר לנו את כיול השילדה הרך שהתרשמנו ממנו מקודם. אחיזת הכביש גבוהה עם צמיגי טויו פרוקסס רחבים וממוקדי כביש (במידה 235/50R20), התנהגות הכביש ניטראלית עם נטייה בסיסית לתת היגוי כשמגזימים. אבל גם במקרים כאלו, ראב4 משדר ביטחון לאוחז בהגה והרפיית דוושת התאוצה תחזיר אותו מהר לכיוון הנכון. "סע באיזי, זו לא יאריס GR", הוא לוחש לו.

אז מה היה לנו כאן? כדי לחסוך לכם את השיטוט הראשוני באתר טויוטה, היצע הדגמים של ראב4 כולל ארבע רמות גימור. שלושת רמות הגימור הראשונות עם הנעה קדמית כוללות יחידת כוח היברידית אחת שכוללת מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר שמפיק הספק משולב של 185 כ"ס. מחיר גרסת הבסיס E-xperience עומד על 220 אש"ח, גרסת ה-E-motion שנבחנה אצלנו מעלה את המחיר ב-20 אש"ח ומוסיפה מושבי עור חשמליים מחוממים/מאווררים, טעינה אלחוטית, תאורת אווירה ודלת תא מטען חשמלית. גרסת ה-E-xclusive המאובזרת ביותר (מצלמות היקפיות, מערכת JBL, חימום ואוורור מושבים אחוריים והיגוי אקטיבי) מגיעה בגרסת הנעה קדמית וגם בגרסת הנעה כפולה שכבר מגיע ל-300 אש"ח מוגזמים.
הדור השישי של ראב4 הוא בהחלט לא נמצא בעמדת אנדרדוג מול שאר רכבי הפנאי בשוק. אבל הוא מתחיל את הקרב על טבלת המכירות מעמדת נחיתות מסוימת: הוא יקר בעשרות שקלים מהמתחרים הבולטים (קיה ספורטאז', יונדאי טוסון ושלא נדבר על עדר הסיניות). המחיר קצת מתאזן מול המתחרים היוקרתיים יותר (פולקסווגן טיגואן, מאזדה CX5 והונדה ZRV). תמורת המחיר מקבלים רכב פנאי בנוי היטב, עם איכות נסיעוה משופרת מהדור הקודם ומעל הכל את המוניטין הבלתי נמנע של טויוטה. במקרה הזה, כנראה שראב4 ימשיך להיות במקום גבוה בטבלת המכירות של רכבי הפנאי.
ובמקרה הזה, אתם יודעים מה?
זה בצדק.


















Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
