Home / מבחני רכב / יגואר XE – חתלתולה עם ייחוס
יגואר XE

יגואר XE – חתלתולה עם ייחוס


השמועה מספרת, שפעם אנשים היו תמימים יותר. קל היה לרכוש את אמונם ולמכור להם מוצר – וגם עולם הפרסום שידר מסרים עם "רגליים על הקרקע". במשך מספר עשורים, שווקו מכוניות יגואר תחת הסיסמה הקליטה Grace, Space and Pace (כשלעתים המילה and הוחלפה בפסיק); היו אלו שנות החמישים והששים, החברה הלכה מחיל אל חיל והוציאה מספר מכוניות איקוניות שבלטו בעיצוב ששילב קוים קלאסיים ודינמיים, תאי נוסעים מהודרים ומפנקים וביצועים טובים. מכוניות יגואר כיכבו על מסלולי המירוצים ובתערוכות המכוניות, יוצאו בהצלחה רבה לארה"ב והציעו תמורה נאותה מאוד למחירן; על אף יוקרתן הרבה, המכוניות לא היו יקרות במיוחד.

לא רק זאת, אלא שמאז ומתמיד השתדלה החברה גם להציע מכוניות נגישות יותר, החל ב-1.5 ליטר של שנות השלושים (כשהחברה עדיין נקראה SS והדגם יגואר) – וכלה ב-XE של ימינו. בשנת 1955 הוצגה מכונית קומפקטית יחסית בשם 2.4 ליטר, אשר תקרא לימים מארק(סימן)1 – זה יקרה ב-1959, עת תוצג מתיחת הפנים שכינוייה – ניחשתם נכון – מארק 2. מעבר לעיצוב נמוך, זורם ושובה לב, המכונית הזו הציעה את המיטב שהיה לחברה להציע; מנוע בעל גל זיזים עילי כפול, מתלה קדמי מודרני, אופציה לבלמי דיסק קדמיים ומרכב אחוד, לראשונה בתולדות יגואר.

.

.

יגואר XE

Grace, Space and Pace? יתכן. בואו נבדוק את האמת בפרסום

אנחנו פוגשים בעמית קורץ, הבעלים הצעיר והסימפטי של המכונית הכחולה והיפה שאתם רואים כאן, ילידת 1957 – ותוצר של מלאכת שיפוץ יסודית. הגענו במכונית יגואר XE חדשה ולבנה, פוסט פייסליפט. שני חתולים קומפקטיים ומיוחסים נחים בשמש בין הגבעות הנמוכות של נס ציונה – ורוצים להוכיח לנו שה-DNA המשותף להם הוא מעבר לסמל. עם השנים, יגואר עברה מספר שינויי בעלות ופנתה לכיוונים שונים, אך לאורך כל התקופה התגאתה במורשת העשירה שלה, אותה התאמצה לשמר במכוניותיה – DNA שכולו שלה.

האמנם?

כשבוחנים את היפהפיה הכחולה של עמית, ה-GRACE ניכר בכל אלמנט. הגריל, הסמל, הכנפיים המעוגלות, מכסה תא המטען. נסו לנסוע מאחורי מכונית כזו – הקוים המעוגלים שלה, ביחד עם החלון האחורי האליפטי והקטן, מייצרים מראה בלתי נשכח. מאיזו זוית שלא תסתכלו, המכונית הזו מציעה שלמות עיצובית. היא לא נזקקת לסנפירי זנב או ערימות של ניקלים על מנת לתעתע בעין המתבוננת. בדומה לסיטרואן DS שהוצגה באותה שנה, יש כאן חבילה שהיא שלמה עיצובית ובוטחת בעצמה. החן הזה ממשיך גם בתא הנוסעים, עם עור, עץ אגוז ולוח שעונים מפורט. בשנות החמישים – וגם היום, נהג המארק 1 מרגיש שהוא יושב במכונית מאוד מיוחדת. כמעט ואמרתי אצילית.

כמה מה-GRACE הזה נמצא אצל יגואר XE?

תלוי את מי שואלים. עיצובה נקי, אלגנטי ומזכיר יגואר מודרניות, בעיקר בחרטום. אבל אם תביטו בה מרחוק, לא תהיו בטוחים שזו יגואר – וזה משהו שלעולם לא ניתן לומר על יגואר אמיתית, בין אם היא מודל 57' או 97'. בעשור האחרון, למעצבי החברה יש אומץ לנסות כיוונים שונים – והתוצאות לרוב נאות, אבל הן לא בהכרח "יגואריות". גם בתוך תא הנוסעים, XE לא תגרום לנו לפעור את פינו בתדהמה; לא בעיצוב ולא בחומר, גם אם הגרסה מתוחת הפנים מחזירה לקונסולה ידית הילוכים במקום חוגה ומשפרת את טיב החומר וממשקי השליטה.

יגואר XE

ומה לגבי SPACE?

ל-2.4 הותיקה תא נוסעים סביר בגדלו למידותיה ולגילה, גם אם מרחב הרגליים בספסל האחורי יכל להיות משכנע יותר. נוח לשבת מלפנים ומאחור, קל למצוא תנוחת נהיגה טובה ולהיעזר בכיוון הטלסקופי של גלגל ההגה. גודלו של תא המטען לא מבריק, בדומה ל-XE – והוא נמוך למדי. ב-XE מרווח הרגליים במושב האחורי מגביל ומבנה המושב הקדמי מקשה על היציאה מהמושב האחורי. משענת יד מרכזית רחבה מדי "אוכלת" ממימד הרוחב והתקרה הנמוכה נוגסת במרחב הראש.
להבדיל, זוג המושבים הקדמיים מצויינים ומציעים מרחב מחיה מספק.
בפרספקטיבה הסטורית, רוב היגוארים לא סיפקו את ה-SPACE, בין אם היתה זו XJ קלאסית, E TYPE או XE חדשה…

מה שמותיר אותנו עם הסעיף המעניין מכולם, ה-PACE

המכונית של עמית הציעה ביצועים טובים לזמנה, עם 112 כ"ס ומהירות מירבית של 165 קמ"ש. 160 קמ"ש בשנות החמישים – The magic ton, כמו שקראו לזה האנגלים – היו שקולים ל-200 קמ"ש בשנות השמונים… וואו רציני; מכוניות אמריקאיות נזקקו לנפח והספק כפולים על מנת להיות שם. גם כיום, מדובר על מכונית עם תחושה נמרצת, גם אם היא מעדיפה לספק גמישות בריאה בסל"ד נמוך על פני ריצה במעלה הטורים, באופן מעט מפתיע למנועי גל זיזים עילי כפול. על אף שניתן להגדיר אותה כספורט סאלון, הנהיגה בה מעט מסורבלת. החלפת ההילוכים אינה מענגת במיוחד, ההגה כבד ואיטי ותת היגוי נבנה די בקלות בפניות איטיות. אם הייתם מתחרים בראלי מונטה קרלו בשנות החמישים, הייתם נהנים יותר מאחורי ההגה של פיז'ו 203 או MGA… אבל אם סיימתם את הראלי ונסעתם לכיוון הריביירה האיטלקית, או אז היתה ה-2.4 במיטבה, יציבה, נוסכת ביטחון ומשייטת במהירויות גבוהות, במיוחד אם הותקן בה האוברדרייב האופציונאלי.

יגואר XE

יגואר XE

אם נחזור ל-2019, יגואר XE מציעה יכולת דינמית משובחת, טובה יותר משל חלק מהגרמניות ומקבילה לאלפא ג'וליה המבריקה; הג'וליה חשה קלילה וספורטיבית יותר, ליגואר יתרון קל בנוחות הנסיעה. מנוע האינג'ניום של יגואר XE מציע ביצועים רהוטים, חזקים וחלקים כאחת והוא עובד בתיאום מלא עם התיבה האוטומטית המצויינת, בעלת שמונת ההילוכים. למכונית הספק של 250 כ"ס, המאיצים אותה ל-100 קמ"ש ב-6.5 שניות מספקות. בחו"ל קיימת גם גרסת 300 כ"ס, שניתן לייבאה בהזמנה מיוחדת. לא בטוח שהייתי טורח… כמות שהיא, יגואר XE היא חבילה מענגת, מסוג המכוניות שקוראות לך לנהוג עוד ועוד, להאריך את הדרך הביתה. למי שאוהב את זה עוד יותר "חי", קיים בה גם מוד דינמי, המחדד את תגובות המנוע ותיבת ההילוכים ומוסיף קצת סאונד.

עמית מנסה את ה-XE וחיוך עולה על פניו. אני שואל אותו אם הוא מרגיש באיזשהו DNA משותף לה ולמכוניתו וקצת קשה לו למצוא את זה, מאחר ואלו שני היגוארים היחידים שנהג בחייו. לי קל יותר, אחרי נהיגה בלא מעט דגמים של היצרן המרתק הזה. XE מרגישה כמו יגואר אמיתית – ומענגת את נהגה כפי שה-XJ עשתה זאת, עת הוצגה לפני 51 שנים. עם זאת – ובדומה ליגואר אמיתית – היא נופלת במספר פרטים קטנים ומרגיזים, בין אם זה מתג האורות, הסאונד חסר העומק של מערכת הקול או המחסור במשוטי החלפת הילוכים מאחורי ההגה. עם זאת, דומה שהבעיה העיקרית של המכונית המהנה הזו היא מחירה הגבוה – 375 אלף ש"ח.

וזה חבל, כי מגיע לה להמכר בכמויות נאות יותר מכפי שנמכרה עד היום.

אנחנו נפרדים מעמית, מגניבים מבט חטוף אחרון בכחולה שלו. אי אפשר שלא לאהוב את הקוים האלו, את הקימורים החושניים שלה. האם מישהו יסתכל בכזו ערגה על יגואר XE בעוד 60 שנה?

תודה ענקית לעמית קורץ בעל היגואר ואביו – יעקב קורץ, על האירוח והעזרה בכתבה.

על ה-XE המחודשת, תוכלו לקרוא גם כאן – יגואר XE – מתיחת פנים, ואם בא לכם דווקא להיזכר בקלאסיקה אדומה ולוהטת – יגואר באדום בוהק – כש-E פגשה את F!


About שמרון אנגל

עיתונאי רכב (בעבר) ותיק ומוערך, מומחה לתחום הרכב ולהיסטוריה של כלי הרכב.

Check Also

יגואר XE – מתיחת פנים

Tweet כארבע שנים לאחר שהושקה היגואר XE, מגיעים לארץ דגמי 2019 המחודשים של הדגם, לאחר …

2 comments

  1. היגואר חלשה וכבדה. אנשי המכירות שלה לא יודעים לשחרר.
    האלפא עדיפה פי כמה וכמה.
    זה לא יגואר … סתם בובת פרווה

    • שמרון אנגל

      מה הקשר בין חלשה וכבדה לאנשי המכירות?
      היא לא קלה אבל בטח לא חלשה – ולא נופלת בביצועי המנוע מג'וליה עם 200 כ"ס.
      לעניין היכולת הדינמית מול הג'וליה המצויינת, התיחסתי בכתבה.
      כשזה מגיע לבובות פרווה, אני מפנה את השטח לבנות שלי 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סגור
סגור
Sorry, our business is not operational at this hour

Please try our contact page