פיג'ו 208 GT מתגעגעת ל-GTI האגדית

אייזיק דוידוביץ 16 בנובמבר 2024 211 Views

לא סתם GTI, אלא זו עם מנוע 1.9 ליטרים, שהאפילה אף על אחותה ה-1.6.
"הוט – האץ'" כינו אותן, והן היו חלומם הרטוב של חובבי נהיגה רבים. 205 GTI נולדה ומתה עם מרכב בעל שלוש דלתות בלבד, בעיצוב שעד היום לא מפסיק לסובב ראשים; במיוחד בצבע האדום הבוהק…
גם מכונית המבחן – פיג'ו 208 GT הצהובה – מסובבת ראשים.
.
נתחיל מהסוף: אנחנו מפנטזים על עתיד עם מכוניות שכאלה. די נמאס לנו מעודף המשקל, גובה ומימדים תופחים, "יותר" זה לא בהכרח יותר. אז נכון שצפוף שם במושב האחורי, ובמידה ותתרחש תאונה, כנראה שנצטער על כך, אבל כבר לא אכפת לנו.
.
תנו לנו מנוע חי ובועט, שילדה הפונה גם בעזרת דוושת ההאצה, רצוי עם תיבה ידנית והגה משובח. כזו הייתה ה-GTI האדומה ההיא, וכמוה – לא תהיה לעולם ה-208 הצהובה הזו.
.
אמנם אותיות GT מתנוססות בדיוק על אותה קורה שעליה סימול GTI 1.9 – קורה C, וכאן זה בערך נעצר. מדובר ברמת גימור ולא באמירה נחרצת כמו משמעותן של האותיות הללו, בשנות השמונים. 208 לא תהיה כזו כי מסתמן שהקונצרן 'סטלאנטיס' ובתוכו PSA (קרי – פיג'ו), לא מתכוונים לחזור לשם, אלא בעיקר לחשמל עצמם לדעת, ולצערנו, לוותר על העבר המפואר, על חדוות הנהיגה האמיתית. הם הבטיחו גרסת PSE חזקה ומכוילת בעזרת מהנדסיה המוכשרים, שיודעים דבר או שניים על בניית מכוניות ספורט ונהיגה, אבל העתיד לא נראה מלבב לחובבי הנהיגה. הפיג'ו 508 PSE, הסנונית הראשונה לגרסאות חזקות ומהנות לפיג'ו, הולכת ומתפוגגת לה, תוצאה של מכירות זעומות לרכב יקר להחריד, וה-208 PSE שנרמז עליה בעבר, גם היא תישאר רק בגדר חלום.

לא שה-208 הצהובה שכאן היא מכונית מאכזבת. מדובר באחת ממכוניות סגמנט B הטובות שבנמצא. היא כאן אצלנו אחרי שעברה מתיחת פנים והגיעה לישראל באוגוסט 2024. על זו שלפני מתיחת הפנים והגיעה לארץ ב-2020 כבר כתבנו. מתיחת הפנים לא שינתה אותה מהותית, אלא הצליחה (בעזרת שינויים בשבכה הקדמית, יחידות התאורה, ועוד שינויים קלים), להפוך את היפהפיה לעוד יותר יפה. גם בתא הנוסעים, יצליחו חדי העין להבחין בצג מרכזי גדול יותר, גלגל הגה חדש ופרטים קטנים וקסומים נוספים שבולטים, בעיקר, ברמת גימור GT. התגובות והמבטים שמכונית המבחן הצהובה משכה בימי המבחן, לא היו מביישות גם מכוניות עם תג מחיר גבוה הרבה הרבה יותר.

208 דור 2 נשארה אותה 208 בעלת מנוע הטורבו הקטן (1.2 ליטרים) ותיבת ההילוכים האוטומטית – יפנית – אייסין, בעלת שמונת יחסי העברה. זה מספיק בהחלט להזיז את הקטנה הזו מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 8.7 שניות, להעפיל עד 208 קמ"ש ולהעניק תאוצות ביניים נאות. 130 כוחות הסוס הן הספק זהה לזו שנחשבה אז ל-205 החזקה ביותר דאז, והאדומה כאן עכשיו – ה-1.9 GTI. מדובר במנוע מודרני המספק און פרקטי בדמותו של מומנט מרבי של 23.4 קג"מ ב-1750 סל"ד, נתון הרבה יותר מרשים מזה שהפיק ה-1.9 ההוא (16.5 קג"מ ב-4750 סל"ד גבוהים). אבל ל-1.9 הקטנה שלנו גיר ידני והרבה פחות משקל להזיז…
כמה פחות?
בואו ונגיד שמשקלה של ה-208 החדשה משתווה למשקלה של ה-205GTI כשבתוכה 4 מבוגרים…

במיאוץ הקלאסי ל-100 תגיע ה-1.9 ליעד הנכסף, כחצי שנייה לפני זו החדשה, כל עוד מדובר בנהג מיומן בהחלפת הילוכים מהירה. התיבה האוטומטית פלאנטרית, ב-208 אינה מהירה כאותן תיבות כפולות-מצמד, אך במוד "ספורט" או בהחלפה ידנית בעזרת משוטים מאחרי ההגה, המצב בהחלט משתפר.

כן, 208 סטנדרטית מאיצה כמעט כמו 205 ספורטיבית, יודעת גם יודעת לפנות, גם בעזרת הרפיית גז, ושיוט מהיר במהירויות אוטוסטרדה גרמנית, לא ידרוש מהנהג מאמץ מיוחד וכל זאת בתחושת בטחון גבוהה. זה לא פוגם בנוחות הנסיעה שהתגלתה כמשובחת למדי, או בצריכת הדלק (שנתון היצרן העומד על כ-18 ק"מ לליטר לא נראה מרוחק מהמציאות), כל עוד לא תנהגו בה כ-GTI.

208 היא מבין הקטנות המודרניות שכייף לנהוג אותן. בנוסף לערך המוסף הזה, מדובר במכונית נוחה, מאובזרת למשעי ומעוצבת בקפידה ובטעם טוב, מאידך, מושב אחורי צפוף יחסית עם נגישות לא נוחה למבוגרים ומנוע קלאסי ללא עזרה חשמלית אפנתית, הם הצד השני של העסקה.
143,000 ש"ח לגרסה הנבחנת, הם כבר מזמן לא מחיר שווה לכל נפש ובטח לא עסקה מפתה.

מכונית קטנה ומטריפה, כזו שנכנסים אליה לא רק כדי להגיע ליעד אלא גם סתם לצאת לסיבוב. לא בעלת ביצועי על- חלל, כאלה שרק יוצאי טייסות קרב מורגלים אליהם. הייתה כאן עד לא מזמן היונדאי I20 N החביבה, הייתה פולקסווגן פולו GTI, והולכת ונעלמת לה אט אט האבארט 595 המתוקה.
זו, האבארט הקטנה מקטגוריית המיני, היא למעשה ה-GTI המודרנית האחרונה. תבדקו ותראו שהמידות המיניאטוריות שלה, הם, למעשה, כמעט אותם המימדים של ה-205 GTI המיתולוגית. ה-595 נמכרת לאחרונה במחיר הקרוב למכונית המבחן כאן, ואמנם היא אינה מתאימה לכל אחד, אבל זו אופציה שהיינו מייחלים שלא תיעלם לנו מהנוף.

אז מה בעצם אנחנו מבקשים?
תנו לנו מכוניות קטנות יותר, קלות יותר, מהנות לנהיגה. לא – אנחנו לא צריכים הספקים אדירים, אבזור מיותר, ונוותר גם על מנועים חשמליים חזקים לצד טווח נסיעה מגוחך שיספיק רק עד לכביש המפותל ויאלץ אותנו להתנחל ליד המטען לטובת קצת מיץ להמשך הדרך. אבארט' חשמלית לדוגמא…
תנו לנו את אותן מכוניות קצת פרועות, אם אפשר גם עם גיר ידני, שיהיו במחיר שפוי ורצוי – באדום או בצהוב…