Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
במהלך תערוכת הרכב של ז'נבה שבשוויץ ב-1971 נחת חייזר היישר על בימת למבורגיני האיטלקייה באולם המרכזי של היריד. ואת הדימוי 'חייזר' לא אני המצאתי – זה נמרח בכותרות ענק על לא מעט עיתונים בשעתו; קראו לזה למבורגיני LP500 וזה היה אב טיפוס, 'קונספט', של ממשיכת דרכה של הלמבורגיני מיורה האגדית – מכונית שלאחר מותה הועלתה בדרגה והוגדרה כ'מכונית העל' הראשונה בהיסטוריה.
כנראה שבצדק, בעצם הצמידו לה את התואר. 'מכונית על' שונה מ"סתם" 'מכונית ספורט' בעיקר בהכל, ולרוב, היא קרובה הרבה יותר גנטית למכוניות מסלול טהורות. זוהי מכונית שהביצועים, העיצוב והמספרים בה הם הרבה מעבר לפרקטיות, תחרותיות או נוחות בהובלת הקניות הביתה. מכונית שלא צריך להתפשר לגביה – לא הוגיה ויוצריה, ולא רוכשיה, שלרוב, צריכים כיסים עמוקים למדי. לא דבר של מה בכך ולכן לא "עוד מכונית"…
.
מרצ'לו גנדיני, אגדת עיצוב רכב איטלקייה שעבדה בשעתו אצל ברטונה, הסדנה הנודעת, אחראי על העיצוב. ואיזה עיצוב! אפשר לאהוב או לא (יש כאלו?), אבל אי אפשר להתעלם. לא מהצללית הלא מוכרת עד אז, לא מהרוחב (כשני מטרים!) ובטח לא מצמד הדלתות הנפתחות מעלה באופן ייחודי – מה שהפך מהר מאוד לסמל של ה'קונטאש' (דלתות "מספריים" שזכו לאינספור חיקוים מאז) – שמה המסחרי של למבורגיני-העל עת הוחל בייצור ה"סדרתי" ב-1974.
באחד הבקרים המוקדמים בחורף 1970 יצא (שוב) אב-הטיפוס של ה-LP500 לשוח בכבישי איזור סנטה אגתה, מפעל החברה, לבחון בלמים, רעשים, יחסי העברה, מנוע ועוד מיני דברים שכדאי לבדוק לפני שמתחילים בייצור. "נסיעת מבחן", במילים אחרות. באחת העצירות באחד הכפרים שבדרך לטובת אספרסו מעורר חלף על פני היצירה חקלאי קשיש על טרקטורו. למראה הדבר הזה הוא נעצר ופלט "קונטאש'"! (Countach), שזה משהו דומה ל"ישמור השם!" בשילוב "לא יכול להיות!" בניב איטלקי מקומי. אנשי למבורגיני סיפרו את הקטע לגנדיני, שנדלק ושאל את נהג המבחן הראשי של הרכב, וחבר בצוות הפיתוח – בוב וואלאס הניו-זילנדי – מה דעתו על השם, כדובר אנגלית מלידה; "מוזר" ענה וואלאס.
והיתר – היסטוריה.
MrWalkr, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons 
Rijinatwiki, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons 
MrWalkr, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
השם קונטאש הפך לאחד המוכרים בעולם הרכב, וזה מרשים במיוחד לאור העובדה שבמשך שש-עשרה שנות ייצורה – 1974-1990, מחולקים לחמישה דורות אבולוציוניים שונים – יצאו 1983 קונטאש בלבד מהמפעל. למבורגיני קונטאש היתה פרי חלומם של יצרן טרקטורים חם מזג (והמניע שלו להצליח גם עם מכוניות ספורט) ושל חבורה של מהנדסים, מעצבים, מכונאים ונהגי מבחן מהמעולים שהיו אז בתחום, חדורי מטרה ולהט עם כוונה ברורה "לייצר את מכונית העל המוחלטת", ולא רק זאת, אלא גם לעשות זאת "באופן שישנה את עולם המכוניות מעתה ואילך".
גישה, שאגב, אפיינה את למבורגיני מראשית דרכה.
והם הצליחו.
הקונטאש לא באמת איימה על אף יצרנית מתחרה, גם לא על פרארי – למעט מכה באגו ולקיחת הבכורה כיצרנית המכונית הסדרתית המהירה בעולם. זו לא מכונית ששינתה כוחות שוק או ביצעה מהפיכות בנתוני המכירות. ממש לא. השפעת הקונטאש על עולם הרכב (ובמידה רבה גם קצת על העולם בכלל) היתה שונה, אך עדיין קולוסאלית וניכרת למן יומה הראשון, עת הוצגה כאב טיפוס שהיה עוד רחוק מייצור. היו אלו לא רק התצורה, המבנה וההרכב הייחודי מבחינה מכאנית, שדמה יותר מכל למכונית מסלול – למרות, צחוק הגורל, שפרוצ'יו למבורגיני, הבוס, סירב בעקביות לשתף את מכוניותיו במירוצים – הפוך מהמדיניות של הדון המתחרה, מר אנזו פרארי. היו אלו בעיקר העיצוב, פרי עבודת גאונות בלתי מעורערת, על הפרופורציות המהפכניות שלו, שהטביעו חותם אצל כל יצרן מכוניות ספורט (ובעיקר יצרני מכוניות-על) מאותה הנקודה ואילך.
קרדיט תמונה ראשית Greg Gjerdingen from Willmar, USA, CC BY 2.0 , via Wikimedia Commons
A Site by