Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
מי שעוקב אחרינו מעט, מודע לאהבה הבלתי מתפשרת ולהערצה שאנחנו רוכשים לרכבים הצרפתיים. למעשה, בואו נהיה מעט יותר מדויקים כאן – לרכבים הצרפתיים הקלאסיים, הישנים יותר, אלה שיוצרו לפני התקופה שהכל הפך לחשמלי, חסר רעש, חסר ריח, פלסטי לגמרי…
בתקופה ההיא, כשאנשים היו אנשים, גם הרכבים (לפחות לדעתנו) היו רכבים אמיתיים, והנהיגה בהם, לא שימשה אותנו רק כדי למלא את הצורך הפרקטי להגיע מנק' א' לנק' ב', אלא גם (ובעיקר) סיפקה חוויית נהיגה במלוא מובן המילה.
הכתבה שלנו היום מהווה את ההצדעה שלנו לאחד מהרכבים האייקונים הללו – פיג'ו 504.
.
ב-12 בספטמבר 1968, הציגה PEUGEOT לציבור את הדגם החדש שלה – פיג'ו 504 BERLINE (סדאן). גוף ה-504 עוצב ע"י פיג'ו בשיתוף מחלקת העיצוב של פיג'ו (בראשה – Paul Bouvot) על ידי סרג'יו פינינפרינה, בנו של בטיסטה פינינפרינה המפורסם, שכבר עיצב דגמי פיג'ו שונים נוספים.
בתחילת הדרך, מגוון הדגמים כלל דגם קרבורטור עם מנוע 1796 סמ"ק 4 צילינדרים עם 82 כ"ס ודגם INJECTION עם מנוע 4 צילינדרים בנפח 1796 סמ"ק המעניק 97 כ"ס. שני הדגמים היו זמינים עם תיבת הילוכים ידנית (הילוך בעמודה) או אוטומטית (ZF 3HP22), גג שמש נחשב לסטנדרט בהם.
1969 – 504 בת שנה!
בשנה זו, לא חוותה פיג'ו 504 שינויים עיצוביים גדולים מידי. בלם היד היה, עדיין, ממוקם ממש מתחת לגלגל ההגה ומתחת ללוח המחוונים. ב-Genva salon של שנת 1969 הוצגו לציבור ה-PEUGEOT 504 COUPE ו-CABRIOLET. גם ההיסטוריה של שני דגמים אלה היא מורכבת למדי ובה נתמקד, אולי, בהזדמנות אחרת.
1970
לקראת סוף שנה זו הוצג מנוע ה-1971 סמ"ק – 93 כ"ס עבור ה-BERLINE, בעוד שה-INJECTION נהנתה מגרסת 104 כ"ס. מנוע חדש לגמרי שנכנס לתמונה היה הדיזל 2112 סמ"ק, שהעניק 65 כ"ס לרכב. בנוסף, כל הדגמים הקיימים זכו בגלגל ההגה המחודש.
בספטמבר 1970 הציגה פיג'ו את ה- 504 Wagon, דגם שהיה ארוך יותר מהברלין, בעל בסיס גלגלים ארוך יותר, גג גבוה יותר וסרן אחורי עם ארבעה קפיצי סליל. גרסת ה-Wagon הייתה זמינה בדגמי FAMILIALE, BREAK ו-COMMERCIALE.
1971
היצע ה- 504 Wagon הוגדל על ידי ה-BREAK SUPER LUXE החדש ודגם SL, עם מנוע 1971 סמ"ק, 93 כ"ס.
1972
בדגמים הכוללים תיבת הילוכים ידנית ידית ההילוכים עברה לרצפת הרכב, מתג הצופר הועבר לידית האיתות ובלם היד מוקם עכשיו בין המושבים. כמו כן, כחידוש, הכניסה פיג'ו רשת אוורור שחורה עשויה פלסטיק בקורות ה-C של הרכב. למתפנקים באמת הוצעו מושבי העור כאופציה יוקרתית.
עיצובם של דגמי ה-COMMERCIALE הגיע כעת גם עם פנסים סטנדרטיים במקום פנסים עגולים בודדים.
1973
עקב משבר הנפט, הציגה פיג'ו באפריל את דגם 504 L הבסיסי – בתערוכת ה-IAA בגרמניה – עם סרן אחורי חי, תופי בלם אחוריים, ללא גג שמש, עם פחות קשקושים ועיטורים, עם מושבים ולוח מחוונים שונים ומנוע 1796 סמ"ק, שנותן 79 כ"ס. לגרסת AUTOMATIQUE המצוידת ב-ZF 3 HP22 היו 81 כ"ס.
פיג'ו כינתה את הדגמים הסטנדרטיים GL ו-GLD ודגם ה-INJECTION הפך ל-TI. בשנה זו גם הוצגה ה- 504 LD עם 1948 סמ"ק, והייתה זמינה כ-BERLINE ו-COMMERCIALE, להשלמת היצע דגמי ה-L המוצלח של פיג'ו.
1974
באוגוסט בשנה זו הוחלף הקרבורטור בדגמי ה-2 ליטר מ-Solex SEIA ל-Zenith INAT החדש, תזמון, שבעצם הופך את הדגמים לדגמי שנת 75. ה-BREAK קיבל קפיצי-גז לדלת תא המטען, קפיצים שהחליפו את הקפיצים מפלדה ששימשו את הרכב עד כה. תוכלו להציץ ולהתרשם מחוברות המכירות של BERLINE ו-BREAK מאותה שנה.
1975
תחילת הסדרה השנייה אופיינה בידיות משיכה חדשות לדלתות. כל הדגמים, מלבד דגם ה-L, זכו בהגה מסיבי-יותר למראה. גלגלי ה-GL וה-TI התהדרו בחישוקי פלדה מעוצבים מחדש עם 9 חורי אוורור מלבניים (ה-L, לעומתם, המשיך לשמור על חישוקי שמונה החורים הסגלגלים הישנים). כמו כן, הצטרפו לחגיגה גם מדיד שמן שטוח וחדש, distributor marks חדשים, הוחלפו המנורות מ-Bilux ל-H4 ומרווחי החלפת שמן תיבת ההילוכים הפכו לזהים בכל הדגמים. ייצור דגם ה-BREAK SL, לעומת זאת, הסתיים.
1976
בשנת זו שיפרה PEUGEOT את תפוקת הכוח של מנועי BERLINE, שהפכו כעת ל-96 כ"ס עבור ה-GL ול-106 כ"ס עבור ה-TI. דגמים בעלי פנסים עגולים כפולים הוצעו למכירה בשוק הגרמני, אבל רק למשך שנה אחת. ה-504 GLD הוצגה גם נפח 2304 סמ"ק דיזל עם 70 כ"ס. ה-L זכתה בגריל קדמי העשוי כולו פלסטיק, ובקרבורטור החדש של Solex BICSA. פנסי האיתות ופנסי חניה החליפו מיקום וגודל והמגבים הפכו למופעלים כעת באמצעות ידית.
1977
החיפוי הפנימי של הדלתות השתנה בדגמי GL ו-TI. גריל פלסטיק שחור הכולל שני פסי כרום החליף את הגריל – למעט בדגמי L. דגמי BREAK הפכו לזמינים גם עם קרבורטורSolex 32-35 TMIMA.
המכוניות המיועדות לשוק הגרמני הגיעו (בשנת 1977 בלבד) כשהן כוללות שני חורי אוורור מלבניים בפאנל הקדמי על מנת לשפר את הקירור (שאולי נחשב להכרחי בשיוט מהיר באוטובאן…). השימוש בפתחי האוויר הנוספים הללו הופסק ב-1978.
1978
בשנת 1978, הופסק ייצורו של דגם הדיזל הישן בנפח 1948 סמ"ק עם 53 כ"ס. דגם ה-L קיבל, מחדש, את השם "504" וצויד בדשבורד פלסטיק שחור ובגלגל ההגה של ה-GL וה-TI. נתוני המכירות הרקיעו שחקים, בהתאם.
1979
ייצור דגמי מנועי ה-2 ליטר הופסק. בגרמניה הייתה זמינה סדרת מהדורה אחרונה של ה-TI, עם סגסוגות AMIL שהותקנו במפעל, זכוכית כהה, מושבי טוויד ועיטור זהה ל-505 SR/STI החדשני של אז – פסי כרום/גומי וצבע מתכתי.
.
למשפחת 504 התווסף טנדר. ניתן היה להזמין אותו באינספור גרסאות שונות, עם מנועי בנזין או דיזל. פיג'ו השתמשה באופציות השונות של ארגז פתוח מחופה או ארגז סגור וקשיח כדי להציע למעוניינים ברכב מספר וריאציות גדול
במאי של שנה זו הוצג גם היורש הרשמי של ה-504, ה-505 החדש.
.
BREAK ו-FAMILIALE עדיין היו זמינים ב-1971 סמ"ק (96 כ"ס) או ב-2304 סמ"ק דיזל.
DANGEL החלה להציע המרות ל-4X4 לדגמי ה-BREAK והטנדר.
1981
בשנה זו הופיעו הדגמים האחרונים של הברלין – GR/GRD ו-SR, כמו גם דגמי ה-Wagon האחרונים – BREAK / BREAK D, BREAK GR/GRD, FAMILIAL / FAMILIAL D (שימו לב ששם הדגם השתנה מ-FAMILIALE, לפחות בגרמניה). BREAK ו-FAMILIAL הגיעו עם מגב אחורי סטנדרטי. מנוע XM7 בנפח 1796 סמ"ק נזקק כעת לדלק מיוחד במקום דלק רגיל.
1982
ייצור דגם דיזל בנפח 2112 סמ"ק הופסק. זו, למעשה, הייתה השנה האחרונה של ה-504 בגרמניה.
1983 – 504 – הסוף?
אחרי יותר משלושה מיליון מכוניות, ייצור ה-504 BERLINE הופסק באירופה, אבל דגמי 504 המשיכו להיות מיוצרים בארגנטינה, סין, קניה וניגריה עד לסוף שנת 2001, כשהם עוברים לא מעט שינויים ומתיחות פנים, אבל הם כבר לא היו רבים או מעוצבים כפי שהיו בתקופת הפריחה שלהם…
.
למעשה, החל מסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90, לא רק באירופה רוב ה-504 נעלמו מהרחובות, אלא גם בישראל,
ונראה כי, אולי, זה בדיוק הזמן המתאים לחפש ולשמר את המעט שאכן נותרו…
.
את ההשוואה שערכנו בעבר בין ה-504 לבין ה-508 החדשה,
תוכלו לקרוא כאן.
A Site by