ג'יפ אוונג'ר – צ'יפ במקום כננת

אייזיק דוידוביץ 16 במרץ 2024 532 Views

החריצים העמוקים שעל השביל הבוצי, מאלצים אותי למקם את גלגלי הג'יפ בחכמה. גם השלולית העמוקה שנוצרה בעקבות הגשמים וחוסמת את הדרך, די מטרידה אותי. למה בכלל נכנסתי להרפתקה הזו? האם זו נקמתו של הג'יפ אוונג'ר החשמלי החדש?

מה אם אטבול את הסוללה ומערכות החשמל העצמתיות, עמוק מדי במעבר המים? האם ניתקע? נתחשמל?
לא מדובר במדבר יהודה או בערבה, בסך הכל קפצנו כאן לשביל, שמאחורי תחנת רכבת רעננה מערב. בואו ונודה – הרי לא מדובר בג'יפ אימתני ומשופר.

רכב המבחן שלנו זכה בתחרות "מכונית השנה של אירופה לשנת 2023" והוא נושא את הלוגו המיתולוגי של חברת JEEP, אבל אם תבדקו קצת, תגלו שבעצם מדובר באח תאום לפיג'ו 2008 מקונצרן 'סטלנטיס' המשותף.
כן, ככה זה היום. יש פלטפורמה ומערכת הנעה משותפת, ואת הבידול בין היצרנים והדגמים משאירים בעיקר למעצבים וליוצרי התדמית, מיתוג.
.
למותג כמו JEEP יש בהחלט כבוד. שנים של תדמית קשוחה וייחודית ושם מסחרי שהפך למיתולוגי. השם 'רוביקון' מפעיל מיידית את בלוטות השטח, ומילות השיר "היי הג'יפ – היי הג'יפ" עושה לי חשק להצטרף לצ'יזבטרון.

בינתיים, בשביל הבוצי המשקיף על כביש 531, אני חושש להיתקע. לא בגלל שאוונג'ר לא יצליח להתגבר על המכשולים. סה"כ לנסיעת שבילים הוא התגלה כבן לוויה ידידותי, גם תודות למרווח גחון נאה בן 20 ס"מ. רק הציבו את בורר מצבי הנהיגה על "חול"-"בוץ" או "שלג" ובעזרת מערכת המתלים הקשיחה, תצליחו מעט יותר באתגרי עבירות מהמשפחתית הממוצעת.
לא לא… לג'יפ הזה אין הנעה כפולה, אלא רק הנעה קדמית. לג'יפ שלנו יש סוללה ומנוע חשמלי, כזה שנלקח מ-PSA היישר מפיג'ו 2008 החשמלית ונגזרותיה.

אני חושש להיתקע כיוון שנשארו לי רק 20 אחוזי סוללה והיום עוד ארוך. קיבלתי למבחן ג'יפ בלי צ'יפ ובכדי להטעין את הרכב במטען ציבורי נדרשת הרשמה. רק שעכשיו כבר שישי אחר הצהריים ובמוקד של ג'ינרג'י כבר אין מענה…

הפעם, לא ניסע רחוק מדי. מסתבר כי, גם להסתכל סתם על האוונג'ר זו חוויה. הג'יפ הצהבהב נראה מעולה. הפרופורציות מצוינות, תשומת הלב לפרטים מרשימה ויש חשק להניח אותו על מדף בחדר העבודה, ככה – לקישוט.
בתא הנוסעים, עדיין נתקלים בצבע הצהבהב על הדשבורד הנאה. אבל את זה תמצאו רק בגרסה היקרה SUMMIT. העיצוב הפנימי נאה, אך בהתחשב במחיר הרכב, הציפייה היא ליותר הידור ובמיוחד לטיב חומרים פחות פלסטיקי נטול רכות וקשיח.

בג'יפ אוונג'ר הישיבה היא גבוהה וכמו בג'יפ אמיתי, ניתן לחזות במכסה המנוע המשתרע לפנים. מרווח פנים טוב במושבים הקדמיים, מקבל רק ציון עובר כשעוברים למושב האחורי המוגבל קצת במקום לרגליים. מבחינת מרווח ראש וכתפיים המצב טוב יותר. חבל שחסכו כאן ונמנעו למקם פתחי מיזוג למושב מאחור.

אין כאן הנעה כפולה, תיבת הפחתה או מנוע גדול נפח. יש כאן מנוע חשמלי המניע את הגלגלים הקדמיים ושולח אליהם מיד מומנט של 26.5 קג"מ והספק של 156 כוחות סוס. זה מספיק להזניק את הג'יפון הצהוב ממצב עמידה, תוך 9 שניות ל-100 קמ"ש בדרך למהירות מרבית של 150 קמ"ש. לא ביצועים מסמרי שיער בעידן החשמלי, אבל זה בהחלט מספיק לשימוש המשפחתי. הדרך לאותם ביצועים, תלווה בחרישיות ובידוד מרשימים ונוחות נסיעה טובה על-אף נוקשות מתלים הפוגמת בשיכוך מפגעים עירונים רעים.

ג'יפ אוונג'ר מצטיין בעיצובו, ואיכות הנסיעה שלו, לצד התנהגות כביש מאוזנת וטובה, הם בעיקר הקלף החזק שהוא שולף. יחד עם זאת, טווח נסיעה (אופטימי) של כ-400 ק"מ ומחיר של 220,000 לדגם הבכיר שנבחן כאן, מותירים את ג'יפ אוונג'ר למי שאינו זקוק לגמיעת מרחקים יומית גבוהה ומוכן לשלם על מותג סקסי.