אם נחשוב על זה, רכבי השטח דומים קצת לכלבים: פעם, בעבר המאד רחוק, הם נאלצו לעבוד קשה ולהרוויח את לחמם, בעוד שכיום, חלק גדול מהם הם סמל סטטוס שנח על כריות מפנקות ועונד קולרים מוזהבים.
פעם, רכבי השטח היו כלי עבודה קשוחים שעזרו לחיילים ולחקלאים להתמודד עם תנאי השטח הקשים. כיום, רבים מהם משמשים, בעיקר, לנסיעה בעיר וליציאות לטבע בסוף שבוע.
.
בואו נחזור בזמן לתקופה שבין שתי מלחמות העולם. אז, כשעוד לא היו אפליקציות ניווט ובדרכים היה יותר בוץ מאספלט.
אם חשבתם שהבעיה הכי גדולה בחייכם היא מציאת חניה בעיר, דמיינו מה עבר על החיילים בצבאות השונים כשניסו לנסוע בשדות הקרב הבוציים!
.
פיתוחם של רכבי השטח החל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר התעורר צורך בכלי רכב שיכולים לנוע בדרכים לא סלולות ובתנאי שטח קשים. בתקופה זו, הצבאות השונים חיפשו פתרונות שיאפשרו להם לנוע בקלות רבה יותר בשדות הקרב ובאזורים כפריים, שם, הדרכים היו לעיתים קרובות בלתי עבירות לכלי רכב רגילים.
.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הצורך ברכבי שטח הפך לקריטי עוד יותר. צבאות רבים הבינו את החשיבות של כלי רכב קטנים, קלים ועמידים שיכולים לשאת חיילים וציוד במהירות וביעילות ממקום למקום, ללא התחשבות בתנאי הקרקע. בארצות הברית, הצבא פרסם מכרז לפיתוח רכב שטח קל לסיור. מתוך מספר הצעות, נבחר אב הטיפוס של חברת וויליס, הידוע בשם ויליס MB או "ג'יפ". הרכב התאפיין במבנה פשוט ועמיד, מערכת הנעה לכל הגלגלים ומנוע חזק יחסית לגודלו. מעל 600,000 יחידות מסוג זה יוצרו במהלך המלחמה, והן שימשו בכל זירות הלחימה.
בתקופה זו, גרמניה פיתחה את ה-Kübelwagen, שהיה מעין "חיפושית" על סטרואידים – רכב לא מסובך מידי, פשוט ועמיד כמו סלע.
אבל, כאמור, הכוכב האמיתי של התקופה היה הג'יפ האמריקאי.
כבר קרוב מאד להופעתו, השם "ג'יפ" הפך לשם גנרי לכל רכב שטח (בערך כמו ש"פריזבי" הפך לשם גנרי לכל דיסק מעופף והשם "פריג'ידר" במשך שנים, שימש אותנו לתיאור כל סוג של מקרר).
.
אגב, בנוגע לשם-עצמו, קיימות מספר תיאוריות לגבי מקורו, הבאנו לכם כמה מהנפוצות ביותר מהן. תיאוריה אחת התייחסה לשם כאילו הגיע ממקור צבאי – GP כקיצור של "General Purpose" (רכב לכל מטרה), קיצור שהשתבש, עם הזמן, למילה "ג'יפ". תיאוריה נוספת שייכה את השם לדמות מצוירת בעלת יכולות מופלאות שהייתה מסוגלת להגיע לכל מקום בשם "Eugene the Jeep" שהייתה מוכרת כחלק מהקומיקס של פופאי. תיאוריה נוספת מספרת כי נהג הניסויים של וויליס, ארווין רד האוזמן, השתמש במונח "ג'יפ" בדיווחיו כבר בסתיו 1940, ככל הנראה, במטרה לבלבל את המתחרים ולטשטש את זהותו של רכב המבחן.
בשורה התחתונה, עד היום קיים וויכוח סוער לגבי המקור המדויק של השם, מה שלא הפריע לג'יפים להימכר, עם תום מלחמת העולם השנייה, גם בשוק האזרחי. הם הפכו לרכב המועדף על חקלאים, מטיילים, ובעצם, כל מי שאוהב לנסוע בדרכים שאינן דרכים.
ג'יפ ה-CJ (או Civilian Jeep) היה הדגם הראשון שהותאם לשימוש האזרחי, אולם, במקביל, הוא הצליח לשמור על הקסם והפשטות של הדגם הצבאי שלו.
מהו רכב שטח אמיתי? / דרור ברלי
אם תחפשו "רכב שטח" בויקיפדיה, תמצאו עמוד שמגדיר את כל התכונות הטכניות כמו תיבת העברה ומכלולים חזקים וכו'. אבל אני לא אבלבל לכם את המוח בברזלים,
כי זה ייקח לי שבועיים עד שאתחיל להתעייף, ועדיין לא נסיים הכל.
מבחינתי, רכב שטח אמיתי הוא כזה שכל מה שהוא צריך כדי לצאת למסע מדברי קשוח, זה רק לתדלק. כזה שכל מיני אזהרות על "עבירות קשה", גירוד כאן וחבטה קטנה שם, לא גורמים לי ולו להתרגש. כזה שמה שהוא נסע ברוורס, כל צעצועי הפלסטיק המודרניים בחיים לא יסעו קדימה. כזה שטופחים לו בחיבה על מכסה המנוע ואומרים לו "בוקר-טוב" – בכל בוקר. אין לו מסכים/מזגן/חלונות חשמליים – אין לו חלונות ודלתות בכלל! הוא מחבר אותי לשטח ואת השטח אלי, גם אם זה אומר קצת אבק על הפרצוף. כשהוא חולה, גם אני חולה, עברנו ביחד אינספור חוויות ואני מחזיק בו שנים רבות בידיעה שאני היד האחרונה בהחלט – והחלפה למשהו מודרני ומפנק יותר לא באה בחשבון, אפילו לא במחשבה.
דרור ברלי – מדריך נהיגת שטח ותיק ומוערך
.
אחרי מלחמת העולם השנייה, רכבי השטח, באופן טבעי, התחילו להתאים את עצמם גם לשימושים אזרחיים מגוונים יותר. בשנות ה-50 וה-60 הופיעו דגמים חדשים (כמו ג'יפ סטיישן וואגן – סוג של חללית על גלגלים) שהציעו נוחות ושימושיות גבוהות יותר ופנו לקהל רחב יותר. הם היו פופולריים במיוחד באזורים הכפריים וההרריים, בהם הדרכים היו, לעיתים קרובות, דומות יותר למסלול מכשולים מאתגר מאשר לדרך מסודרת ונוחה להגיע הביתה.
מותג בולט נוסף בתחום רכבי השטח המסורתיים היה הריינג' רובר.
תחילתו של הרעיון לריינג' רובר הייתה בשנות ה-50, כאשר חברת רובר (שמאוחר יותר תהפוך ללנד רובר) חיפשה דרך להרחיב את קו המוצרים שלה מעבר לרכבי השטח הקשוחים של סדרת לנד רובר. הפרויקט הראשון, "Road Rover", נועד להיות גרסה יותר נוחה ומעוצבת של רכבי השטח, אך הוא נגנז בשנות ה-60. בשנת 1966 החלו מהנדסי החברה לפתח את מה שיהפוך, בסופו של דבר, לריינג' רובר. המטרה הייתה לשלב בין יכולות שטח מעולות לנוחות של מכונית סלון. בשנת 1967 נבנה אב הטיפוס הראשון של הריינג' רובר תחת מעטה כבד של סודיות, כשהוא נושא את השם "Velar", כדי לשמור עליו מעיני המתחרים.
בשנת 1970, הושק הריינג' רובר רשמית והתקבל בהתלהבות רבה, בעיקר בזכות השילוב הייחודי בין יכולות השטח שלו לנוחות ולעיצוב יוקרתי. הוא היה הרכב הראשון שהציע הנעה 4×4 קבועה, מערכת בלמים דיסק בכל הגלגלים ומנוע V8 חזק.
בשנים שחלפו מאז, הריינג' רובר הצליח ליצור קטגוריה חדשה של רכבים המשלבים בין נוחות ליכולות שטח אמיתיות. הוא הפך לאייקון תרבותי ולסמל סטטוס ברחבי העולם.
רכב שטח אמיתי / יואב קווה
יש שיטענו שרק רכב עם שני סרנים חיים יכול להיחשב רכב שטח אמיתי. או במילים אחרות ג'יפ רנגלר, לנדקרוזר סדרה 70 וסוזוקי ג'ימני. ואם אנחנו מאמצים את ההגדרה הזאת אז פורד ברונקו וטויוטה לנדקרוזר הם לא רכבי שטח אמיתיים.
לפי הגדרה מקלה יותר, רכב שטח אמיתי הוא רכב שטח עם יחס העברה נמוך (הילוכי כוח, Low).
ואני אומר, רכב שטח אמיתי זה רכב שנוסעים איתו בשטח. רנגלר חדש שמקסימום מטפס על מדרכות בתל-אביב הוא לא רכב שטח אמיתי. סובארו פורסטר 2011 שמעז להיכנס לתוככי נחל נקרות, הוא כן רכב שטח אמיתי.
יואב קווה – בעלים של חברת טיולי והדרכות נהיגת השטח 'שבילים'
.
רכבי השטח העירוניים
בשנות ה-90 התחוללה מהפכה בעולם רכבי השטח – הופעתם של רכבי שטח עירוניים (SUVs). בשלביהם הראשונים, ה-SUVs קצת הזכירו הכלאה בין עכבר העיר לעכבר הכפר – הם נראו והתנהגו מצוין בסביבה האורבנית, אבל עדיין היו מסוגלים להתמודד עם קצת בוץ, אם נדרשו לכך.
דגמים כמו פורד אקספלורר וטויוטה לנד קרוזר הפכו לפופולריים מאד בצפון אמריקה ובמקומות אחרים בעולם. זאת, מאחר ורכבי ה-SUVs פנו לקהל רחב יותר שכלל משפחות ואנשים שחיפשו רכב רב-תכליתי שמתאים גם לטיולים וגם לשימוש יומיומי בעיר. הם הציעו תא מטען גדול ומרחב פנימי נוח – בדיוק מה שמשפחה עם ילדים צריכה כשהיא נוסעת לטיול בטבע או לסבב פיזור של הילדים בחוגים השונים
רכבי שטח – ה"כלבים" של עולם הרכב
בדומה לכלבים, שהפכו, במהלך ההיסטוריה האנושית, מחיות עבודה קשוחות ועמידות לחיות מחמד מפונקות ושבריריות, כך גם רכבי השטח עברו אבולוציה מרתקת. הם עדיין שומרים על יכולותיהם המרשימות בשטח, אבל רבים מהם מצוידים היום בטכנולוגיה מתקדמת ובאביזרי יוקרה שמאפשרים להם להתחרות בהצלחה גם ברכבי היוקרה העירוניים ביותר.
אולם, כמו אצל הכלבים [שאצלם עדיין קיימים גזעים שקרובים יותר למקורם הזאבי (כמו האסקי סיבירי, אלסקן מלמוט או זאב צ'כי), בעוד שאחרים (כמו בולדוג, פאג ושאר-פיי) מהונדסים עד כדי כך, שכל קשר בינם לבין אבות-אבותיהם הזאבים הוא מקרי לחלוטין] גם בנוגע לרכבי השטח יש שני קצוות מובהקים לסקאלה – רכב שטח אמיתי, קשוח ועמיד, ומהצד השני – רכבים עירוניים מפונפנים שמתחזים לרכב שטח, וה"שטח" הקשוח והמאתגר ביותר שהם עתידים לפגוש במהלך חייהם תהיה השלולית באזור התעשייה המקומי.
אנחנו כבר יודעים במי אנחנו בוחרים,
ואתם?
רוצים לבדוק?
מה רכב השטח שלך אומר עליך? 😄
💥 1. מה צבע רכב השטח שלך?
1. צהוב זרחני או ורוד (1 נקודה)
2. אדום או כחול (2 נקודות)
3. כסף או אפור (3 נקודות)
4. שחור או לבן (4 נקודות)
5. ירוק זית או חום (5 נקודות)
💥 2. כמה בוץ יש על הרכב שלך ברגע זה?
1. אפס. הוא נקי כמו אחרי שטיפת רכב במכון (1 נקודה)
2. טיפל'ה אבק, מהחניה (2 נקודות)
3. כמה כתמי בוץ, פה ושם, מהנסיעה האחרונה בשטח (3 נקודות)
4. הרבה. קשה לזהות את הצבע המקורי שלו (4 נקודות)
5. מה "בוץ"? מה יש לכם? זה הצבע המקורי של הרכב! (5 נקודות)
💥 3. מה יש לך בתא המטען?
1. תיק לחדר כושר ומטריה (1 נקודה)
2. מושב בטיחות לילדים וצעצועים (2 נקודות)
3. ציוד קמפינג וערכת עזרה ראשונה (3 נקודות)
4. כבל גרירה, ג'ק הרמה וכלי עבודה (4 נקודות)
5. מה לא? יש שם הכל חוץ ממטבח (אה, שנייה, יש שם גם את זה) (5 נקודות)
💥 4. איפה אתה, בדרך כלל, מחנה את הרכב?
1. בחניון תת-קרקעי מחומם (1 נקודה)
2. בחניה שמורה ליד הבית (2 נקודות)
3. איפה שיש מקום ברחוב (3 נקודות)
4. בחצר האחורית, ליד הטרקטור (4 נקודות)
5. מחנה? למה? הרכב הזה לא עוצר אף פעם! (5 נקודות)
💥 5. מה אתה עושה כשאתה רואה שלולית גדולה?
1. עוקף אותה בזהירות (1 נקודה)
2. נוסע דרכה לאט (2 נקודות)
3. נוסע דרכה בזהירות ובמהירות סבירה (3 נקודות)
4. מאיץ לתוכה בשמחה (4 נקודות)
5. עובר דרכה במהירות ומחפש שלולית גדולה יותר (5 נקודות)
תוצאות:
בוא נסכם את הנקודות שלך ונראה מה רכב השטח שלך אומר עליך:
👴 5-8 נקודות: "אספן אבק עירוני"
רכב השטח שלך הוא בעיקר לצורך תדמית. אתה, אמנם, אוהב את המראה הגבוה והמרשים שלו, אבל, בתכל'ס, מעדיף את הנוחות של העיר. ה"שטח" היחיד שאתה רואה הוא (אולי) מגרש החניה של הקניון, וגם שם, אתה בוחר פינה סטרילית.
🚶♂️ 9-13 נקודות: "הרפתקן של סוף שבוע"
אתה נהנה מטיולים בטבע מידי פעם, אבל לא מוכן לוותר על הנוחות. רכב השטח שלך מאפשר לך ליהנות מהטוב שבשני העולמות – נוח בעיר ומסוגל להתמודד עם דרך לא סלולה כשצריך.
🥾 14-18 נקודות: "חובב שטח רציני"
אתה מכיר היטב את היכולות של רכב השטח שלך ומשתמש בהן לעיתים קרובות. סוף שבוע מושלם עבורך כולל בוץ, אבנים וקצת אדרנלין. אבל אתה עדיין זוכר לשטוף את הרכב לפני שאתה חוזר לעבודה ביום ראשון.
💪🏼 19-22 נקודות: "לוחם השטח"
רכב השטח שלך הוא הבית השני שלך. אתה מכיר כל בורג ואום בו ויכול לתקן כמעט כל תקלה בשטח. הכביש עבורך הוא רק הדרך להגיע לתחילת המסלול האמיתי.
🦍 23-25 נקודות: "מלך הג'ונגל"
תגיד, אתה בכלל גר בבית?
נראה שאתה מבלה יותר זמן בשטח מאשר על הכביש. רכב השטח שלך הוא לא רק כלי רכב, הוא חבר לחיים. אתה, כנראה, יכול לנווט ביערות בעיניים עצומות ולחצות נהרות בלי להרטיב את הגרביים. אנחנו, לגמרי, מזדהים עם זה, אבל ממליצים להפחית (קצת) את המינון… 😉