מזנקים; תוך פחות מ-8 שניות, מגיעה המהירות ל-100 קמ"ש. ממשיכים להאיץ; מחוג המהירות מעבר ל-200 קמ"ש בדרכו למהירות המרבית. יורדים מהאספלט; ההנעה הכפולה, נעילת הדיפרנציאל המרכזי ובקרת הירידה במדרון, מבטיחים שמכונית המבחן שלנו תטפס ותרד על גבי מתלולים חלקלקים.
אז מי אתה באמת, יונדאי קונה? מכונית ספורטיבית, או אולי ג'יפון לשטח ?
נתחיל מהסוף; הקונה – רכב פנאי קטן שממוקם בקטגוריה הכוללת את הרנו קפצ'ור, סיאט ארונה ופיג'ו 2008, מיובא בגרסה היקרה שלו, זו הכוללת מנוע טורבו חזק והנעה כפולה קבועה. בחו"ל – הנעה קדמית עם מנוע טורבו 3 צילינדרים 1.0 ליטר 120 כ"ס וגיר ידני (12.0 שניות) והנעה כפולה, כמו זו שכאן, עם מנוע טורבו 1.6 ליטר 177 כ"ס וגיר רובוטי כפול מצמד (7.9 שניות)
הסיבה – רצון היבואן ליבא אותו בגרסת תיבה אוטומטית. התוצאה – הקונה יקר יותר מהמתחרות הנ"ל ומקרב אותו לקטגוריה הגבוהה יותר, מקרב אותו גם לאחיו הגדול יותר – הטוסון.
יחד עם זאת, לקונה יתרונות ועדיפות בקבוצתו בחלק מהפרמטרים. מנוע ה-1.6 טורבו שלו חזק משמעותית מאלה של מתחריו הישירים וגם מאלה שמעליו. 177 כוחות הסוס ותיבה רובוטית כפולת מצמדים מנפקים את הביצועים המרשימים שצוינו בפתיחת הכתבה.
לקונה עיצוב לא שגרתי. אם תסתכלו טוב על החזית תראו בקונה אלמנטים עיצוביים שנלקחו מהסיטרואן קקטוס.
הקונה נראית שרירית ומוחצנת, לטוב ולרע. בתא הנוסעים התעוזה נעצרת. הפלסטיקה והעיצוב פחות מרשימים.
לקונה, מערכת מולטימדיה שבולטת מהפאנל הקדמי והיא מוצעת בכל הגרסאות. היא כוללת מערכת "קונקטד" של כלמוביל ומהווה חלק מהנדסת אנוש פשוטה וטובה.
המושבים ביונדאי מספקים תמיכה טובה ונוחות ראויה. גם מאחור. אלא שהמושב מאחור מעט צפוף יחסית למתחרות.
בתחום הבטיחות, מציעה הקונה שמירה אקטיבית על הנתיב, בלימה אוטונומית (עד 80 קמ"ש) והתרעה על רכב בשטח המת (כולל על רכב חוצה מאחור ביציאה מחניה ). מאידך, בקרת שיוט אדאפטיבית אינה במפרט.
בכל הגרסאות מראות צד מתקפלות בלחיצת כפתור, שמשות אחוריות כהות וחישוקים קלים. גרסאות ה-Prestige וה-Supreme זהות למעט הגג בצבע השונה באחרונה. הן כוללות גם משטח טעינה אלחוטי לסמארטפונים מותאמים, כניסה והתנעה באמצעות מפתח חכם (למעט בפרימיום – רכב המבחן שקיבלנו) , פנסי ערפל וגלגלי 18 אינץ' (17 ב-Perimium) .
תא מטען בנפח 361 ליטרים, לא מצטיין בנפח הטענה גדול ומפתן העמסה שלו מעט גבוה.
היונדאי הזו זריזה. כוח מנוע משולב עם גיר רובוטי כפול מצמד (7 מהירויות) , הוא מתכון לביצועים טובים. פעולת הגיר לא תמיד רהוטה, במיוחד בהתחלות נסיעה. הקונה איננה מכונית ספורטיבית, אבל יכולתה בכבישים המפותלים, ביחס לקטגוריה בפרט, מרשימה; האחיזה גבוהה והמרכב מרוסן בהעברות משקל חריפות.
נוחות הנסיעה טובה, לא מצטיינת. הקונה מציעה פשרה מוצלחת בין יכולת דינאמית לנוחות נסיעה. הממדים לא מאיימים, תנוחת הנהיגה טובה והאיזון בין המרכיבים השונים מוצלח.
צריכת הדלק מושפעת מאוד מסגנון הנהיגה כשמדובר על רכב מוגדש טורבו ובנהיגה נורמאלית ומשולבת, נתון של כ-12 ק"מ לליטר ריאלי בהחלט.
כן, ירדנו עם הקונה גם לשטח, אבל עם רכב בעל מרווח גחון מינימלי של 17 ס"מ ופלסטיקה בולטת מלפנים, כדאי לחשוב לפני שמחליטים לאתגר. לקונה מערכת הנעה כפולה עם אופציה לנעילת הדיפרנציאל המרכזי (מאפשר חלוקת מומנט קבועה לפנים-אחור ועבירות משופרת) ומערכת בקרת ירידה במדרון (מגביל את מהירות הירידה במדרון חלקלק ללא צורך בשימוש בבלמים), אבל זה לא הופך את הרכב לרכב שטח.
השילוב של מרווח גחון מוגבל, גיר רובוטי כפול מצמד, וצמיגים לא יעודים לשטח, משאיר את היונדאי קונה באזור השבילים הכבושים ומעט מעבר לזה.
עיצוב מקורי, ביצועים מרשימים ואיזון כללי טוב בין כל המרכיבים, מותיר אותנו עם רושם טוב מהיונדאי קונה. יחד עם זאת, בחירת היבואן לייבא (כרגע) את הגרסה החזקה ביותר, מציבה את הקונה (134,000 ש"ח לפרימיום ועד 140,000 ש"ח לסופרים) מול מתחרים גדולים יותר.
אז אם נוסעים במהירות גבוהה מ 80 קמ"ש, הבלימה האוטונומית לא פועלת….
אכן כך.