לקסוס LBX פוגשת וולבו EX30

Drive Time 13 ביולי 2024 554 Views

המעבר בין מושב הנהג בלקסוס בעלת הצבע הלא שגרתי לוולבו השחורה, הוא מעבר חד וברור. מעבר בין שתי גישות.
שתי המכוניות המוגדרות כ-SUV – B פרימיום, הן בעצם כרטיס הכניסה שלכם לעולם היוקרה. בצד אחד חטיבת היוקרה היפאנית של טויוטה אשר רכשה לעצמה אוהדים רבים ומוניטין רב כשמנגד ניצבת וולבו – היצרנית השבדית פרימיום הוותיקה השייכת כיום לג'ילי הסינית.

אתם חושקים ב-SUV קטן כדי לשבת קצת יותר גבוה ולהיות אופנתים ומגניבים. בנוסף – אתם מאוד רוצים להשתייך למשפחת המותגים הלא – עממיים ואפילו תהיו מוכנים לשלם על כך יותר. נניח מעל 200,000 ש"ח, כן, אבל לא הרבה יותר.
.
ההצעות יכולות להגיע ממותגים כמו סמארט, DS, אודי, ובקרוב גם אלפא רומיאו עם הג'וניור. אבל אנחנו בחרנו להתמקד בוולבו ולקסוס המציעות גישות שונות לאותו רעיון.
.
סגמנט B בעולם ה-SUV מציע ישיבה מוגבהת ביחס למכוניות B נחותות הגובה. מימדים גדולים במעט משל סופר- מיני (B) ובעיקר מראה אפנתי של רכב פנאי. ביחס לקטגוריה הגבוהה יותר (SUV-C) היתרונות הם מחיר נמוך יותר, ממדים ומשקל קטנים יותר לטובת נהיגה עירונית וחסכון בהוצאות הדלק. את החסרונות תרגישו בעיקר בממד מרווח הפנים הקטן והצפוף יותר.

סבא וסבתא לא זקוקים לרכב גדול ומקום לנכדים מאחור – יש. גם הזוג הצעיר יכול להסתפק ברכב שאינו גדול מימדים ולאכלס במושב האחורי את הצאצאים.

האחת – שמרנית יותר, וזה ניכר בעיצוב המסורתי ובפנים הרכב המוקפד והמוכר. השנייה – מיישרת קו עם דגמים חשמליים בעיצוב היי-טק והכוונה היא בעיקר בחלל הפנים הנקי/ סטרילי/ מתוחכם.
השמרנות של הראשונה מתבטאת גם בתצורת ההנעה ההיברידית ובעובדה שתאלצו לשמוע את שאון המנוע. השנייה – מאיצה כנשוך נחש ובחרישות עד לעמדת הטעינה הבאה.
אז מה אתם מעדיפים?

לקסוס LBX / דניאל סקאלי

לקסוס LBX היא דגם יוצא דופן בהיצע הדגמים של היצרן היפני. מחליפת ה-CT היא הדגם
הקטן ביותר שייצרו בלקסוס עד היום ושלוקח את עצמו קצת פחות ברצינות. תסתכלו על
רמות הגימור נקראות בשמות קלילים: Emotion/Relax/Cool בניגוד לשמות היפניים
המסורתיים של דגמי לקסוס "הרציניים".
לקסוס פתח תקווה, שלום. ה-LBX ברמת גימור הגבוהה ביותר Cool נחה בחניון. לטעמי
היא נראית מעולה בצבע הנחושת הזהוב, שהוגדר כ"צבע ההשקה". למרות שהם דומים
למכוניות אחרות, האף והישבן של ה-LBX נאים ויוצרים עיצוב מרשים. קורה C עבה
ושחורה שמתוחמת עם פס ניקל מט מיישרת קו עם דגמי לקסוס הגדולים יותר. זו לקסוס
שמשדרת קצב צעיר יותר.

למרות גודלו, תא הנוסעים מעביר את המסר שמדובר במכונית יוקרתית. תא הנוסעים ולוח
המחוונים מרופדים בבד אלקנטרה שאי אפשר להפסיק ללטף. המסך המרכזי שמעוצב
כטאבלט שמונח על לוח המחוונים נראה מצוין. בורר ההילוכים מצופה העור נעים למגע
ולמראה. הדלתות נפתחות בלחיצת כפתור חשמלי שמשתלבת בטבעיות עם פעולת דחיפת
הדלת לפתיחה, בלי צורך למשוך ידית ואח"כ לדחוף את הדלת. כפי שאפשר היה לצפות
מלקסוס, ה-LBX מצוידת בחלונות החשמליים הכי שקטים ששמעתי.
ה-LBX מבוססת על פלטפורמה משותפת עם טויוטה יאריס קרוס. אבל לפני שאתם
מצקצקים בלשון על השורשים המשותפים, צריך לציין שבסיס הגלגלים של ה- LBX ארוך
יותר ב-20 מ"מ והיא רחבה יותר ב-60 מ"מ בהשוואה לאחותה מבית טויוטה. גם בתור אחד
מעל 180 ס"מ, תא הנוסעים מציע מרחב טוב במושבים הקדמיים. התחושה הכללית היא
אינטימית, רכב שעוטף את הנוסעים בו. היכן בא לידי ביטוי המטראז' המצומצם?
מצאנו: המושב האחורי מצומצם ומתאים בבירור לילדים של זוג צעיר או לנכדים של סבא-
סבתא, בעיקר בהיבט של המרחב לרגליים. אם ממש מתעקשים, אפשר לדחוס שני מבוגרים
למושב האחורי. הכניסה והיציאה יהיו החלק המסובך לביצוע, בעיקר אם המבוגרים גבוהים
מהממוצע. כדי להשלים את הקיפוח, אין פתחי מיזוג ומשענת יד ליושבים מאחור. מאחורי
דלת תא המטען החשמלית נמצא תא מטען מפתיע בגודלו בנפח 402 ליטר. אין ספק
שמהנדסי היצרן יכלו לתרום קצת מתא המטען לטובת המושב האחורי, אבל אני עדיין לא
עובד כמהנדס בלקסוס.

מתחת למכסה המנוע של כל רמות הגימור נמצא יחידת הנעה היברידית אחת עם 136 כ"ס.
מנוע בנזין עם 3 צילינדרים בנפח 1,500 סמ"ק שמשודך למנוע חשמלי. כנהוג ביחידות
הנעה היברידיות אצל לקסוס, יחידת הכוח משודכת לתיבת הילוכים רציפה עם אינספור יחסי
העברה. מאחר ויחידת הכוח הזו צריכה להזיז מהמקום 1,280 ק"ג של LBX אל תצפו
לביצועים מסמרי שיער. יציאה חרישית וזריזה מעמידה מתבצעת באמצעות המנוע החשמלי,
במידה והסוללה טעונה מספיק. ה LBX-תגיע למאה קמ"ש תוך 9.2 שניות ועד מהירות
מירבית של 170 קמ"ש לפי הנתונים הרשמיים. במידה ולוחצים על ה LBX-היא מאפשרת
יציאה לעקיפות אבל אז שאון המנוע הקטן נשמע היטב בתא הנוסעים. השאון הזה מרגיש
כמו פאשלה של לקסוס, אבל מעניק ל-LBX אופי מחוספס משלה.
על כבישי פתח תקווה ושאר ערי ישראל, ה-LBX מציגה קשיחות מופגנת אך למרות זאת
היא לא נשברת על מהמורות. מחוץ לעיר, תנועות הגוף של הLBX- מרוסנות היטב
ומתקבלת כאן איכות נסיעה טובה יותר. מצד שני, בידוד הרעשים בסדר אבל הוא לא מצוין
כפי שהיינו מצפים מלקסוס. למרות הבידוד הכפול לחלונות הנהג והנוסע, רעשי כביש
חודרים מכיוון בתי הגלגלים ורעשי רוח נשמעים מהחלונות האחוריים מעל 100 קמ"ש.
איכות הנסיעה גם תורמת לאופי המחוספס של ה-LBX ונותנת את התחושה של "טעם של
פעם".

מה שאני אישית אוהב במכוניות קטנות זו הרגשת הקלילות והדינאמיות שהן יכולות לשדר לנהג. ה-LBX עושה את העבודה במובן הזה: ה-LBX לא עושה סיפור מנהיגה מהירה
ויודעת אפילו לכשכש מעט בזנב אם הנהג הפוחז יחשוק בכך. על צמיגי יוקוהמה, מגבלות
אחיזת הכביש גבוהות למדי והתנהגות הכביש בטוחה.
לקסוס LBX מהווה דגם משמעותי לאסטרטגיה של היצרן לשנים הקרובות להגדלת נתח
השוק באירופה ובארץ. אבל ל-LBX יש תחרות קשה בזירת רכבי הפנאי הקטנים
והיוקרתיים: DS3, וולבו EX30 וסמארט #1 החשמליות ואודי Q2 עם מנוע בנזין. כל אחת
מהן מביאה לזירה משהו אחר לגמרי וטווח המחירים של כולן נע בממוצע סביב 200 אלף
שקל פלוס. LBX מביאה לזירה חבילה מעוצבת ומאובזרת, כאשר בעיקר המרחב במושב
האחורי עומד לה לרועץ. קהל היעד נראה כמו זוגות צעירים עם פעוטות שזו הלקסוס
הראשונה שלהם או לקוחות מבוגרים שרוצים רכב קטן יותר עם מקום להסיע את הנכדים
מדי פעם. LBX תיתן להם הרגשה של לקסוס צעירה יותר, עם כמה כאבי התבגרות שאפשר
לסלוח עליהם אבל חייבים להכיר מראש.

וולבו EX30 / אייזיק דוידוביץ'

EX30 הוא דגם ראשון של וולבו על פלטפורמה חשמלית ייעודית. פלטפורמה של חברת האם "ג'ילי" המשותפת לדגמים נוספים – סמארט #1 וזיקר X שלהן גם מנועים וסוללות משותפות. זהו הדגם החשמלי הזול ביותר של וולבו והוא זוכה להצלחה רבה באירופה, לא מעט בזכות מחירו האטרקטיבי.

לי הוא הזכיר קצת את אותה ב.מ.וו I3 חשמלית, רבועה וגבוהה, אבל קשה לפספס שזו וולבו מודרנית וזו דווקא מחמאה. פנים ה-EX30 אפילו מרשים יותר לטעמי – אני אוהב עיצוב נקי ומינימליסטי וכאן המוטיב הסטרילי בולט במיוחד. לצד תאי אחסון חכמים ומתוחכמים, זו גם אחת ממגרעות הרכב: כינוסן של כמעט כל פונקציות ההפעלה במסך אחד מרכזי, מרשים ככל שיהיה, דורש לימוד, התעסקות ומוביל, לעיתים, להסחת דעת.
כיוון מראות, הדלקת אורות, ושאר פעולות בסיסיות שהיו פשוטות הרבה יותר לביצוע עם כפתור חיצוני, הופכות פעולות פשוטות למטרד. אפילו פתיחת תא הכפפות מתבצע מהמסך…

תנוחת הנהיגה גבוהה וטובה וכיוון המושב בעזרת כפתור ריבועי אחד חכם, מתברר כנוח, כשמתרגלים אליו. המרווח לפנים טוב עם מושבים מעוצבים ודי נוחים. המושב מאחור קשה בעל מסעד ישיבה קצר ומשענת זקופה מדי ומתקשה להעניק מרחב מחייה ראוי לאנשים בוגרים וגבוהים. גם הכניסה והיציאה מאותו מושב, דורשות גמישות מסויימת.
בסיס גלגלים של 265 ס"מ גובה את מחירו מהיושבים מאחור כשגם תא המטען בן 318 הליטרים (יש גם תא קטן גן שבעה ליטרים מלפנים) צנוע אך די נוח להעמסה.

את הוולבו השחורה לקחנו מאולם התצוגה בהרצליה פיתוח. כל כך רצינו את זו הצהובה שעמדה שם מאחרי חלון הראווה. בכלל לא בגלל שזו ה-EX30 החזקה בהיצע מאיצה מעמידה ל-100 ב-3.6 שניות. פשוט – צבע שחור לא מצטלם טוב ו"בולע" אלמנטים עיצוביים ופרטים שכל כך שקדו עליהם.

"הסתפקנו" בגרסת הביניים בעלת ההנעה האחורית 272 כוחות סוס 35 קג"מ בגרסת טווח-ארוך הכוללת סוללה גדולה 69 קוט"ש המבטיחה טווח נסיעה של 471 ק"מ ו – 5.3 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש.

הביצועים מצוינים ומעניקים בטיחות אקטיבית ואפילו ריגושים לחובבי תאוצות שקטות. כיול מתלים רך יחסית תורם לנוחות נסיעה טובה בעיר וגם מחוצה לה, ומאידך, נסיעה מהירה על גבי כביש גלי/ פסי האטה, גורמים לנדנוד מוחשי של המרכב הכבד.

לרכב שתי רמות בלימה רגנרטיבית שהגבוהה שבהן מאפשרת נהיגה בעזרת דוושה אחת. אין כאן בחירה בין מצבי נהיגה, והבלמים, כמו גם ההגה, אינם מהסוג המעביר מסרים מדויקים לנהג האסרטיבי/ ספורטיבי. יחד עם זאת, הגה מהיר וחד-תגובה לצד אחיזת כביש מרשימה הופכים את הוולבו החשמלית למהירה בהחלט.

ה-EX30 בגרסה וברמת הגימור הגבוהה הנבחנת כאן מאובזרת בארסנל הבטיחות המקובל, ובאבזור נוחות מרשים למדי. נציין לטובה את השלט המאפשר כניסה ויציאה ללא צורך במגע, את מערכת הסאונד המשובחת אך מאידך את היעדר וילון מתגלגל לגג הזכוכית הפאנורמי (יש רשת שניתן להסיר ולקפל ) ופתחי מיזוג למושב האחורי.

EX30 היא הוולבו המאיצה ביותר אי פעם (בגרסת הביצועים), כיום היא גם הוולבו הקטנה בהיצע הדגמים, והיא בהחלט אופציה עבור מכונית עירונית חשמלית ומעניינת. 230,000 ש"ח יקנו לכם גם דריסת רגל בפלח הפרימיום.