המדריך (הכמעט-שלם) לחובב אופנועים מתחיל

Related Articles

אופל קומבו – יותר מזה אנחנו לא צריכים

5 באוקטובר 2024

סיטרואן CX – הסיטרואן האמיתית האחרונה

28 בספטמבר 2024

המכונית והפוסטר – למבורגיני קונטאש

21 בספטמבר 2024

בימים עברו, היו שני סוגים עיקריים של אופנועים – אופנועי שטח ואופנועי כביש. שני הסוגים היו מוגדרים מאד, ולא היה בלבול ביניהם. אבל, כטבעם של דברים, שום דבר לא נשאר כמו שהיה בעבר. וכיום, ישנם המון סוגים שונים של אופנועים.
אה, כן, ועכשיו במקום "סוגים", אנחנו גם קוראים להם "סגנונות"…😀
.
באתרי האופנועים ישנם לא מעט סגנונות שונים שתוכלו לקרוא עליהם. באתרים ובמדריכי קניה מסוימים יתייחסו ל-24 סגנונות, באחרים – רק ל-10-15 סגנונות, על מנת לפשט את הדברים. שמותיהם של סגנונות אופנועים מסוימים יהיו מובנים מעליהם (כמו Touring, למשל), בעוד שאחרים עשויים להיות מעט מעורפלים (Adventure, לדוגמא). מאחר ואין תקן תעשייתי אחד ויחיד המוסכם על כולם ומפרט אלו אופנועים מתאימים לאיזו קטגוריה, לעיתים קרובות, אנחנו עשויים לגלות שאופנועי Cruiser של יצרן אחד יוגדרו כאופנועי Muscle של יצרן אחר – דבר שבהחלט עלול להקשות על הצרכן התמים (אתם, אם עדיין לא הבנתם 😉) להחליט באיזה סגנון הוא רוצה את האופנוע שלו.
רוצים שנבלבל אתכם עוד קצת?
יש כינויים ספציפיים (שאינם רשמיים, כאלה שמודבקים על ידי הקהל הרחב) רק לחלק מהסגנונות השונים, ולא לכולם.
.
במאמר זה, נשתדל לסקור כמה שיותר סגנונות של אופנועים שאתם עשויים לפגוש.

לפני שאנחנו מתחילים,
שימו לב שחלק מהאופנועים יכולים להתאים באופן לגיטימי ליותר מסגנון אחד. יתרה מכך, במרבית המקרים, האתרים המתמחים באופנועים נסמכים על הגדרות היצרן, וכשהיצרן מסווג את האופנוע שלו כ"שייך" לסגנון מסוים, האתר ישתמש, אוטומטית, בסיווג זה. כשלא – האתר יצטרך לקבל החלטה סובייקטיבית מקצועית לאיזה סגנון לסווג אצלו את האופנוע. ו… לא תמיד החלטה זו תעלה בקנה אחד עם הסגנון שאליו אתם חושבים שהאופנוע שייך…
.
כך שכשאתם מסננים אופנועים שבהם אתם מעוניינים באתר אופנועים, מומלץ לזכור ולסמן מספר סגנונות דומים / חופפים / מקבילים כדי לא לפספס אף אופציה. לדוגמה, אם אתם מחפשים אופנוע שהוא אולד-סקול, תצטרכו, כנראה, לסמן את התיבות של "סטנדרט" ו"רטרו" (ואם יש גם "וינטג'", "קלאסי" וכד'), אם תרצו שאף אופנוע פוטנציאלי לא יימלט מהסינון שלכם…

וכעת, אחרי שהזהרנו אתכם שזה עשוי להיות מבלבל לגמרי,
נתחיל לעשות קצת סדר בבלגן?

אופנועי Adventure (אדוונצ'ר)

אלה הם אופנועים המתוכננים לעשות הכל. עם תנוחת הרכיבה הזקופה שלהם, אופנועי אדוונצ'ר מבטיחים לכם רכיבה נוחה גם בנסיעה ארוכה בכביש, כמו גם כמה יכולות (מוגבלות) בשטח. יחד עם זאת, הם נחשבים לסוג מסוים של פשרה בשני התחומים, מכיוון שהם לא יהיו נוחים כמו אופנועי ה- Touring או זריזים ובעלי יכולת בשטח כמו אופנועי Dual-sport או אופנועי Off-road / Motocross ייעודיים. בשנים האחרונות, אופנועי Adventure הפכו לפופולריים להפליא, באותו אופן שבו מכוניות קרוסאובר השתלטו על תעשיית הרכב. לעיתים, הם מגיעים, כסטנדרט, עם תא אחסון קשיח (או לפחות יש להם את האפשרות הזו). גובה המושב, בדרך כלל, גבוה למדי, כך שלרוכבים נמוכים יותר עשויה להיות בעיה להגיע לקרקע.
.
יתרונות: מאפשרים שילוב של רכיבת כביש ושטח. בדרך כלל יש מיכלי דלק גדולים לרכיבה ממושכת. גובה מושב גבוה טוב לרוכבים גבוהים. הם ממש מגניבים למראה, והם גם בנויים בצורה קשיחה, כך שרוב הסיכויים שאלה יהיו האופנועים שאיתם תרצו לטייל ברחבי נפאל.
.
חסרונות: הם יוצרים סוג מסוים של "פשרה", הן מבחינת נוחות הנסיעה הארוכה מבחינת על יכולות השטח. גובה המושב הגבוה אינו מתאים לרוכבים נמוכים, מה גם, שלרוב, מדובר באופנוע כבד מאד. כך שאם אתם לא מתכוונים לנסוע איתם בשטח, כנראה, שתהיו כמו הבחור ההוא עם משאית ה-4WD הקשוחה והמתוחזקת, שהקפיד לנסוע איתה רק בכביש.

אופנועי Bagger (בּאגר)

באגר הוא קצת כמו פורנו (או, אם תרצו אנלוגיה נוספת, עדינה יותר – אהבה ממבט ראשון) – קשה לתאר או להסביר את זה לאחרים, אבל כשאתם רואים את זה, אתם ישר מזהים. כן, יש לו תיקי אחסון, וזה מאפיין מכריע (שמתבטא, בסופו של דבר, גם בשם), אבל התיקים, בדרך כלל, מעוצבים וממוקמים מאחור. מאפיין נוסף של רוב (אך לא של כל) האופנועים בסגנון זה הוא חזית גדולה ורחבה עם שמשה קדמית קצרה ורחבה. גובה המושב, בדרך כלל, נמוך ומאפשר תנוחת רכיבה זקופה ונוחה. תוכלו לעשות קילומטראז' רציני עם האופנועים האלה, ובנוחות.
.
יתרונות: נוח. גובה מושב נמוך. תנוחת רכיבה נינוחה. כמות אחסון נדיבה +.
.
חסרונות: כבד. מרווח הקרקע שלו נמוך. יקר. ו…לא מיועד לקארבינג במהירות גבוהה.

אופנועי Bobber (בּוֹבּר)

בובר הוא אופנוע ש"הופשט" מכל הפריטים הלא חיוניים. באופן מסורתי, בעבר, קניתם אופנוע "רגיל" והתחלתם להסיר ממנו חלקים (כמו הפגוש הקדמי, מראות, אורות וכו') ולקצר ("Bob") את הפגוש האחורי. כיום, ישנם יצרנים שמוכרים את הבוברים ישירות מהמפעל.
האם אלה הם בוברים אמיתיים או לא – זה כבר נתון לוויכוח. מכיוון שלחלק מהבוברים העדכניים יש טריקים נחמדים (כמו הצתה ללא מפתח ואפילו בקרת שיוט), מעריצי הבוברים המושבעים בוודאי יאמרו שהם לא בובר "אמיתי". לאופנועי בובר יש, בדרך כלל, מושב יחיד, אם כי Moto Guzzi מייצרת גם דגם עם מושב כפול.
.
יתרונות: אופנוע מגניב ומסוגנן. כיף לרכיבה ברחבי העיר.
.
חסרונות: מושב יחיד אומר שאי אפשר להרכיב מישהו (יש כאלה שיראו בכך דווקא יתרון 😀). אין הגנה מפני הרוח או מקום לאחסון.

אופנועי Café Racer (קפה רייסר)

מקורו של סגנון ה-Café Racers בקרב חובבי אופנועים בריטים בתחילת שנות ה-60. הם שינו את האופנועים הסטנדרטיים כדי להפוך אותם למהירים יותר ולמתאימים יותר לרכיבה. כמה מהשינויים הנפוצים ביותר היו ידיות כידון נמוכות ושליפות (Clip-on handlebars) ותומכות כף רגל הממוקמות מאחור (Rear-set foot pegs) – דבר שמיקם את הרוכב בתנוחת רכיבה מוכוונת-מרוץ יותר. סממן אופייני לסגנון הוא מושב היחיד עם "מעצור ישבן" (Bum stop), אם כי לדגמים מסגנון זה המיוצרים במפעל יש, לפעמים, מושב כפול. ניתן, אמנם, לקנות מהמפעל אופנוע מוכן מראש העונה, לכאורה, על כל תכתיבי הסגנון, אבל, סביר להניח, כי חובבי הז'אנר המושבעים באמת, ילעגו לו.
.
יתרונות: טיפול קל ומהיר. סטיילינג קלאסי. לחלק מהדגמים החדשים יש תכונות בטיחות מודרניות (כגון ABS ובקרת משיכה). אחד מהיתרונות הגדולים בהפיכת אופנוע לקפה רייסר הוא שניתן לקנות כלי ישן וזול ולהפוך אותו לכלי מגניב בדגש על העיצוב האישי.
.
חסרונות: ארגונומיה פחות נוחה, אם כי זה משתנה מאד בין הדגמים השונים. מושב בודד פירושו שלא ניתן להרכיב אדם נוסף (שוב, עבור חלק מאיתנו – יתרון 😀). אין הגנה מפני רוח.

אופנועי Chopper

מה יכול להיחשב יותר "אמריקאי" מהצ'ופר המפורסם?
האופנועים הללו הופיעו בסוף שנות ה-50 בקליפורניה, והם, בדרך כלל, יצירות אמנות בהתאמה אישית. נכון לכתיבת שורות אלו, יש רק יצרן אחד שמוכר בצפון אמריקה צ'ופרים שאינם Custom made (כלומר, אינם מיוצרים באופן ייחודי) – Honda Fury. לצ'ופר יש שינוי קיצוני בזוויות ההיגוי ומזלגות מוארכים שמעניקים לו מראה מתוח. תנוחת הישיבה נינוחה ונועדה לשיוט בסטייל רגוע. ראיתם את הסרט "Easy Rider", לא?
.
יתרונות: יביא אתכם הכי קרוב שתוכלו להידמות לפיטר פונדה בזמן נסיעה בכביש.
.
חסרונות: רדיוס סיבוב גרוע. לא יצליח לעמוד בקצב של אנשי Café Racer, במיוחד בפיתולים.

אופנועי Cruiser (קרוזר)

כפי ששמם מרמז, אופנועי קרוזר נועדו ל"שיוט" ברחובות ובכבישים מהירים בקלות. רוב האופנועים האלה נהנים מגובה מושב שהוא יחסית נמוך וממנוע חזק. המראה חשוב כאן, אז הצורה מנצחת את הפונקציונאליות. לרוב האופנועים האלה אין שמשה קדמית או חזית. אלה אינם האופנועים המהירים או הטובים ביותר לניהוג, אבל הם מצטיינים במטרתם המיועדת – שיוט בסטייל.
.
יתרונות: מראה נהדר. תנוחת רכיבה נוחה. מושב נמוך. עושה אחלה רושם 😎.
.
חסרונות: בדרך כלל כבד. ללא הגנה מפני רוח.

אופנועי Dual Sport

אופנועי Dual Sport, כמו אופנועי Adventure, מנסים לעשות קצת מהכל. אבל בעוד שאופנועי ה-Adventure, בדרך כלל, נוטים יותר לכיוון הכביש מאשר לכיוון השטח, אופנועי Dual Sport – ההיפך. בהיותם חוקיים בכביש, הם האופנועים המושלמים לרכוב לשביל מיוער או לשבילי אש סמוכים ומהם – לצאת לשטח. יחד עם זאת, המושב הצר והחוסר הכללי באבזור, גורמים לכך שהם אינם מתאימים לנסיעות ארוכות יותר בכבישים.
.
יתרונות: אופנוע כביש-חוקי רב-תכליתי עם כמה יכולות שטח אמיתיות. מחיר נמוך. עמיד.
.
חסרונות: לא מתאים לנסיעות ארוכות יותר בכביש המהיר. פעולת המנוע חד-הצילינדר אינה החלקה ביותר. אין לו תכונות נוחות/יוקרה אמיתיות.

אופנועי Enduro (אנדורו)

אופנועי Enduro בנויים למרוצי שטח Enduro, שהם תחרויות מרוצי שטח למרחקים ארוכים. הם נועדו להחזיק מעמד בתנאים קיצוניים. השם Enduro מגיע מהמילה Endurance – סבולת, שהיא הקריטריון העיקרי הנדרש מהרוכב ומהמכונה ברכיבה מסוג זה. אופנועי אנדורו יכולים לסבול לא מעט. חלק מהאופנועים הללו (כמו ה-YZ של ימאהה או סדרת ה-CR של הונדה) אינם חוקיים לנסיעה בכביש, אחרים – כן.
.
יתרונות: הפנס הקדמי, כאשר האופנוע מצויד בו, יכול להוות יתרון ברכיבת לילה. אופנוע מתאים אם אתם מתכוונים להשתתף במרוצים, בעיקר מרוצי סיבולת.
.
חסרונות: לא תכליתי וממוקד כמו Dual Sport. עשוי להיות מעט מוגזם אם כל מה שאתם מתכננים לאופנוע שלכם הוא רכיבות שטח קלות.

אופנועי Muscle (שרירים)

אופנועי Muscle הם ה"ארנולד שוורצנגר" של עולם האופנועים. הם נראים רעים (במובן החיובי של המילה, כמובן), יש להם טונות של כוח סוס ומומנט, ובדרך כלל, אין להם חזית קדמית או שמשה.
.
יתרונות: האצה מהירה. מראה שאתם מיד אוהבים או שונאים. אנטי ממסדי. מתאים, במיוחד, למשברי גיל 50 ו-60, אבל מוצלח גם ב"טיפול" במשברים אחרים 😉.
.
חסרונות: אין הגנה מפני רוח. בדרך כלל, קשה למדי לניהוג. עלול להיות קשה לתחזוקה ולטיפול.

אופנועי Naked (נייקד)

אופנועי "נייקד" הם אופנועי ספורט שהפיירינג (Fairing) והשמשה הקדמית שלהם הוסרו מהם. בדרך כלל, יש להם כידון גבוה יותר מאשר לחבריהם אופנועי הספורט ותנוחת רכיבה זקופה, מה שהופך אותם לנוחים יותר לרכיבה. אופנועי "נייקד" הם ה"בריונים" שבין האופנועים. המדובר במכונות חזקות, שלרוב, מגיעות עם מפרט חלקים מעולה וניהוג מצוין. מסיבה לא ידועה, לרובם יש פנס קדמי דמוי חרק (חשבו על גמל שלמה). יצרנים רבים מייצרים את אותם אופנועים גם בגרסת ספורט וגם בגרסת נייקד.
.
יתרונות: מהיר. ניהוג מעולה. זול יותר מהדגם המקביל באופנועים הספורטיביים.
.
חסרונות: אין הגנת רוח. הסטיגמה ה"חוליגנית" שנלווית לאופנוע (ולרוכב עליו).

אופנועי Off-Road (אוף רוד)

אופנועים בקטגוריה זו כוללים אופנועי שטח ואופנועי מוטוקרוס. אופנועים אלה נבנו לרכיבת שטח בלבד ואינם חוקיים בשימוש בכביש. הם מגיעים עם מנועי שתי פעימות וגם ארבע פעימות. בארה"ב, אופנועי השטח היחידים המותרים בשימוש הם אלה עם שתי הפעימות, בשל תקנות איכות הסביבה. הם קלים, קשוחים ומוכנים להתמודד עם השבילים ומרוצי המוטוקרוס הקשים ביותר.
.
יתרונות: האופנועים המתאימים ביותר לרכיבת שטח. זמינים בגרסאות מנוע של שתי פעימות וגם של ארבע פעימות.
.
חסרונות: השימוש בהם אינו חוקי בכביש, אז אלא אם כן יש לכם מסלול רכיבה בחצר האחורית שלכם, תצטרכו לגרור אותם, איכשהו, לאיפשהו.

אופנועי Pit (פיט)

אופנועי פיט הם אופנועים קטנים, המשמשים באופן מסורתי במרוצי פיט ובפיטים של אירועי מרוץ. כיום, אופנועים אלה פופולריים בקרב בני נוער בארה"ב בשל גודלם הקטן והמנועים הפשוטים, מקוררי האוויר שלהם. הם זמינים עם תיבת הילוכים אוטומטית וגם ידנית. הם לא חוקיים בכביש.
.
יתרונות: השלב הבא אחרי שהילדים שלכם ישתעממו עם האופניים עם מנוע העזר שלהם. מנוע פשוט אמין וקל לתחזוקה. עלות נמוכה. זמין עם תיבת הילוכים אוטומטית.
.
חסרונות: יכול להיות צפוף לרוכבים מבוגרים.

אופנועי Racetrack (מסלול)

אופנועי Racetrack הם אופנועי מסלול ייעודיים. הם אינם חוקיים בכביש, והם מיועדים לשמש, אך ורק, במסלולי מרוצים סגורים. אם אתם רוכבים שאפתניים שחולמים להשתתף במרוצי-מסלול, זה, בדיוק, סוג האופנוע שעליו תחלמו. הם מגיעים עם top-shelf suspension parts, מנועים חזקים וצמיגים מוכנים למסלול. הם מכונות קלות-משקל ומרגשות.
.
יתרונות: ה"נשק" הטוב ביותר. כזה שיעניק לכם יתרון במסלול המרוצים המקומי שלכם.
.
חסרונות: יקר. השימוש בהם מוגבל מכיוון שמדובר באופנועי מסלול בלבד. צריך קרוואן. Racing slicks יקרים להחלפה. צריך לתקצב גם ציוד רכיבה ייעודי למרוץ (בגדי רכיבה מקצועיים וכו').

אופנועי Retro (רטרו)

אופנועי רטרו הם אופנועים עכשוויים המעוצבים לפי דגמי וינטג', אבל יש להם רכיבים מודרניים. הן מכונות נהדרות עבור אלה מאיתנו שמבוגרים מספיק כדי לזכור כמה כיף היה לרכוב על אופנועים מינימליסטיים, אבל, מצד שני, עכשיו גם רוצים משהו עדכני בתחומי האמינות, הביצועים והבטיחות. למרות שהם נראים דומים לאופנועי הווינטג', רוב אופנועי הרטרו מצוידים בבלמים טובים בהרבה מאלה שהיו בעבר, וגם ב-ABS, בקרת משיכה ובקרת שיוט.
.
יתרונות: מראה נהדר. תנוחת רכיבה זקופה. מנועים מודרניים עם הזרקת דלק בצד נוסטלגיה.
.
חסרונות: בדרך כלל אין הגנה מפני רוח (דבר שעשוי להיחשב דווקא כיתרון עבור חלק מהאוהבים אותם). לא מהיר או זריז כמו אופנועי הספורט.

אופנועי Scrambler

ה-Scramblers נוצרו, במקורם, בעיקר לרכיבת שטח. עם זאת, הסקרמבלרס המודרניים הם אופנועים שנבנו לשימוש גם בכביש וגם בשטח. הם קרובים יותר להגדרת הדו-שימושיות של אופנועים מאשר אופנועי אדוונצ'ר, למרות שהם אינם מיועדים לנסיעות כביש ארוכות. יחד עם זאת, בדרך כלל, יש להם יותר יכולת כביש מאשר למרבית האופנועים הדו-שימושיים ויש להם מראה שקרוב יותר למראה הרטרו / הקלאסי הישן ולא מראה של אופנועי שטח. יש להם הרבה מרווח קרקע, צינורות הפליטה גבוהים, הצמיגים חצי נוקשים ומתלי הנסיעה מעט ארוכים יותר מאשר אופנועי הכביש. לפעמים יש להם גלגלים עם חישורי תיל, אבל לא תמיד.
.
יתרונות: אופנועי כביש מגניבים למראה שיכולים להתמודד גם עם עבודה קלה בשטח. מראה וסטייל של פעם עם טכנולוגיה מודרנית. אופנועים שמתאימים למתחילים בשימוש בשטח בשל גובה המושב, הנמוך יותר מזה של אופנועי האדוונצ'ר.
.
חסרונות: לא מתאים לנסיעות ארוכות. היעדר הגנה מפני רוח. הצמיגים החצי-נוקשים מהווים סוג מסוים של פשרה שמתבטאת ביכולות האופנוע, הן על הכביש והן על העפר.

אופנועי Sport/Supersport (ספורט / סופרספורט)

אופנועי ספורט ואופנועי סופרספורט הם הפרארי של עולם האופנועים. מכונות ביצועים גבוהים אלו מסוגלות להתחרות בכמה מהמכוניות המהירות ביותר בעלות נמוכה יותר. הם בנויים למהירות וניהוג. בשל תנוחת הרכיבה הנוטה קדימה והברכיים המשוכות למעלה, הם אינם מתאימים לנסיעות ארוכות יותר. הם בנויים למסלול המרוצים ולשבילים המפותלים. אופנועים אלה מיועדים, בעיקר, לרוכבים מנוסים, אם כי חלק מאופנועי ספורט בנפח המנוע הקטן יותר (למשל, Kawasaki Ninja 400) יתאימו גם לרוכבים חדשים.
.
יתרונות: אפשר לומר שהם פרארי, אבל במחיר של יונדאי. כל המהירות שאי פעם תחלמו עליה. ניהוג נהדר. יכולות טכנולוגיות זמינות (כולל מתלים אלקטרוניים, בקרת משיכה, הילוך מהיר וכו').
.
חסרונות: עם כל כך הרבה כוח פוטנציאלי, רוכבים חסרי ניסיון יכולים להסתבך. תנוחת רכיבה לא נוחה ולא מתאימה לשיוט ארוך בכביש מהיר (חשבו על גב כואב, רגליים נוקשות ופרקי כף היד כואבים). הדגמים האיכותיים בקטגוריה זו הם יקרים.

אופנועי Sport Touring (ספורט טורינג)

אופנועי Sport Touring, כפי שהשם מרמז, משלבים תכונות של אופנועי ספורט וגם של אופנועי טורינג. האופנועים האלה מעולים למי שרוצה תנוחת רכיבה נוחה והרבה מקום למטען, בשילוב עם מנוע חזק ושליטה טובה למדי. האופנועים האלה הם גם סוג מסוים של "פשרה", מכיוון שהם לא יהיו נוחים כמו אופנועי טורינג, וגם לא יהיו להם ביצועים של אופנועי הספורט הייעודיים. יחד עם זאת, הם בחירה מצוינת עבור אלה שעדיין לא מוכנים לאופנועי טיולים אבל לא רוצים לשלם בנוחות ובשימושיות שאופנועים הספורטיביים דורשים מהם לשלם. אתם יכולים לעשות קילומטראז' לא קטן עם האופנועים האלה ועדיין ליהנות מהרכיבה גם כשהכביש משובש מעט.
.
יתרונות: אופנועים המציעים הכל לרכיבת כביש. מספיק נוחים לרכיבות ארוכות, אבל גם מספיק ספורטיביים בכדי ליהנות בפיתולים שבכביש.
.
חסרונות: מבחר מוגבל. סגנון זה הפך לפחות פופולרי עם עליית אופנועי אדוונצ'ר. לא נוח כמו אופנועי טורינג ייעודיים. לא ספורטיבי כמו אופנועי ספורט ייעודיים.

אופנועי Standard (סטנדרט)

אופנועים סטנדרטיים הם חלק מהסגנונות העתיקים ביותר שיצרני האופנועים ייצרו. יש להם תנוחת ישיבה זקופה, כידון הממוקם במרחק נוח מהרוכב ו-Mid foot controls. סגנון זה מקורו בסגנון "UJM" (Universal Japanese Motorcycle – אופנוע יפני אוניברסלי), מונח שנטבע בשנות ה-70 והתייחס לאופנועים מתוצרת יפנית שהפכו את האופנועים לנגישים יותר גם לאנשים הפשוטים. סגנון זה, לעיתים קרובות, מוחלף בטעות עם אופנועים מסגנון רטרו.
.
יתרונות: זהים למדי לאלה של אופנועי הרטרו.
.
חסרונות: זהים למדי לאלה של אופנועי הרטרו.

אופנועי Supermoto (סופרמוטו)

אופנועי סופרמוטו הם, בעצם, אופנועי שטח עם צמיגי כביש חלקים ומתלים ובלמים משודרגים. הם חוקיים בכביש, בעלי מושב גבוה ומרווח קרקע גבוה. דבר היוצר אופנועים שיכולים לעבור מקפיצה כפולה בשטח לאספלט ללא היסוס. הם נהדרים על המסלול, ואפילו טובים יותר בכביש. אופנועי סופרמוטו הם אופנועים עירוניים מעולים בגלל הגובה והיכולות שלהם לספוג גם תנאי כביש קשים. הפרופורציות הדקות שלהם מאפשרות להשתלב בקלות בתנועה. הסגנון עוצב על ידי רוכבים (בעיקר בצרפת) שהסבו בעצמם אופנועי שטח לסופרמוטו, והיצרניות אימצו אותו לליבן בשמחה. בנוסף לו, התפתחה נישה של היפרמוטרד (עם דגמי של יצרנים כמו דוקאטי, אפריליה ו-KTM) שהם בעלי נפחים גדולים, אבל עם התנהגות וסגנון המאפיינים את סגנון הסופרמוטו.
.
יתרונות: מעניק יתרון יעיל בפקקי תנועה. קל וזריז. קל לניהוג. עמיד.
.
חסרונות: אין הגנה מפני רוח או אחסון. המושבים, לרוב, לא נוחים. מיכלי הדלק קטנים. לרובם יש מנוע אחד עם צילינדר, דבר שעלול לגרום לרעידות. גובהו של המושב עלול להוות אתגר לרוכבים נמוכים יותר.

אופנועי Touring (טורינג)

אופנועי טורינג נרכשים באופן "מסורתי" (סטיגמות, נו… 😆) על ידי רוכבים מבוגרים יותר. האופנועים העצומים הללו (הן בגודלם והן במשקלם) בנויים לגמוע קילומטרים ארוכים בנוחות. יש להם מנועים גדולים עם טונות של מומנט, התנעות קלות, הרבה מקום אחסון, מקומות ישיבה מפוארים לשניים, תנוחת רכיבה זקופה, מיגון רוח (שמשות קדמיות חשמליות), בקרת שיוט, ולרובם יש גם מושבים מחוממים, ידיות כידון מחוממות, מערכות סטריאו ו-GPS. חלקם, אפילו, מגיעים עם רדיו לווייני!
.
יתרונות: אין דרך טובה יותר לעשות רכיבות למרחקים ארוכים בנוחות ובסגנון. המנועים חלקים וחזקים. הרבה גאדג'טים אלקטרוניים. תיקי צד משולבים ותיקים עליונים לאחסון. הגנת רוח מעולה.
.
חסרונות: גדול וכבד. יקר. פחות מוצלח כשהכביש מתפתל (למרות שדגמים מסוימים מפתיעים למדי גם בתחום הזה). מסגיר, בקלות, את הגיל שלכם, אפילו כשאתם חובשים קסדה 😉.

אופנועי Trials (טריאלס)

אופנועי טריאלס הם אופנועים נטולי מושבים, יחידי-צילינדר (או חשמליים) המשמשים בתחרויות טריאלס וגם סתם בשביל הכיף. אופנועים אלה שדרכם החלה באירופה הפכו לאטרקציה עולמית. הם מיועדים לרכיבה במהירויות נמוכות בשטח הקשה והמאתגר ביותר. הרוכבים מחפשים בוץ, בולי עץ, בולדרים, צמיגים ענקיים, ובעצם – כל דבר שנראה כמכשול שלא ניתן לעבור אותו.
טיפ קטן,
אם מעולם לא ראיתם תחרות טריאלס, עברו ליוטיוב ואנחנו מבטיחים לכם שתגלו עולם חדש של חוויות.
.
יתרונות: אתם לא צריכים הרבה מקום כדי להתאמן – אנשים רבים מתאמנים בחצרות או בחניות שלהם. זול וקל לתחזוקה.
.
חסרונות: השימוש בהם לא חוקי בכביש. כרגע, אין לאופנועים מסוג זה מושב (אבל לפי מה שטוענים כמה מהיצרנים, העניין לגמרי נמצא בתכנון).

אופנועי Utility (אופנועי עבודה)

אופנועי עבודה, מן הסתם, נועדו לעבודה. הם פשוטים, עמידים, קשוחים ויכולים להגיע כמעט לכל מקום. צריכים לשלוף גדם עץ מהקרקע? להגיע לקצה המרוחק של השדה?
האופנועים האלה מיועדים עבורכם.
.
יתרונות: קל לעבוד איתו. הוא מסוגל לצלוח גם את השטח והמשימות המאתגרים ביותר. עמיד ואמין.
.
חסרונות: הוא, אמנם, מצטיין בעבודה, אבל, תכל'ס, לא מתאים לשום מטרה אחרת 🤷‍♂️.

סיכום

אנחנו מקווים שעכשיו יש לכם היכרות טובה יותר עם סגנונות האופנוע הרבים השונים והזמינים, כך שאם אתם, בדיוק עכשיו, מחפשים לקנות אופנוע, אחד מהצעדים הראשונים שלכם יצטרך להיות ההחלטה איזה סגנון (או סגנונות) אופנועים יתאימו לכם ולהעדפות שלכם!
עדיין לא בטוחים על מה בא לכם?
מוזמנים לקרוא אחת ממאות הכתבות שיש לנו ועוסקות באופנועים, קטנועים, דו גלגליים, תלת גלגליים וחיות אחרות 😉.