Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
כל אחד רוצה לשלוט בעולם, שר קורט סמית' מהרכב הרוק-פופ הבריטי Tears for Fears, בעודו נוהג באוסטין הילי 3000 יפהפיה, צבועה בירוק מירוצים בריטי. הוידאו קליפ, המתאר אוירת רואד טריפ מדברי – אמריקנה במיטבה – הפך מזמן לקלאסיקה, קל וחומר המכונית.
.
אלא שהיתה תקופה ארוכה, בה היפנים של ניסן/דטסון אכן שלטו בעולם;במשך שנים, ה-Z שלהם היתה מכונית הספורט הנמכרת ביותר בעולם – תואר אותו הפסידו לאחר מספר עשורים ליפנית אחרת, המאזדה 5-MX מיאטה.
.
ל-Z המקורית של ניסן קראו דטסון 240Z – והיא הגיעה לעולם ב-1969, לאחר שנים של פיתוח מדוקדק. באותם ימים, כל עולם הרכב ידע שהשראה למכוניות ספורט מקבלים דווקא מבריטניה הגשומה, שהרודסטרים שלה כבשו בסערה את השוק האמריקאי לאחר מלחמת העולם השנייה, בהציעם שילוב מפתה של עיצוב נחשק, מכללים פשוטים שתרמו למחיר זול – והנאה מנהיגה – ללא קשר לכמה כוחות סוס התחבאו מתחת למכסי המנוע הארוכים.
.
אוסטין הילי 3000, שנקראה לפני כן אוסטין הילי 100 וכונתה בחיבה 'ביג הילי', היתה אחת האייקוניות שבהן ויוצרה תקופה ארוכה, בין 1953-1968. מכונית קשוחה וגדולת נפח, שנועדה לתת מענה ראוי לסדרת ה-TR של טריומף – והציעה אופי מחוספס קמעא ביחס למכוניות המעודנות יותר של MG. ביג הילי, שברוב שנותיה נהנתה ממנוע 6 צילינדרים טורי, זכתה בהצלחה גם במירוצי ראלי קשוחים, על אף מרווח גחון נמוך במיוחד, כשהיא נהוגה – בין השאר – ע"י פט מוס, אחותו של סטירלינג…
ביג הילי היתה מכונית מהנה, סוג של מכונית שרירים בריטית – ולשם כוונו היפנים של ניסן, כאילו ידעו מראש ש-1968 תהיה שנתה האחרונה. ,240Z שעוצבה ע"י אלברכט גראף גרץ, היתה מכונית סגורה שהזכירה בצלליתה הכללית יגואר E טייפ, אך שמרה על מימדים צנועים של פורשה 911. היא היתה קשוחה, מעט פיזית אך מהנה מאוד לנהיגה – ונהנתה ממנוע 6 צילינדרים טורי ובשרני. בנוסף, השתתפה באליפות הראלי העולמית וזכתה בלא מעט הצלחות….
.
רק שמעבר ל-DNA המוצלח של ביג הילי, 240Z הציעה את כל הטוב הזה במחיר זול וברמות איכות ואמינות שהבריטים והאיטלקים יכלו רק לחלום עליהם. סדרת ה-Z הפכה לעובדה מוגמרת, תוך שהיא עוקפת בטבלאות המכירות בשוק הגדול בעולם – ארה"ב – את כל מתחרותיה וגם צולחת בזילזול את משברי הדלק של שנות השבעים, שחיסלו לא מעט מכוניות ספורט גדולות נפח. דורות של Z באו והלכו, המידות צמחו מעט, המשקל יותר– ואפילו קיבלנו הפסקת יצור של הסדרה בין 1996-2003 – אך המחיר תמיד נותר אטרקטיבי – ובמובן של כוחות סוס לדולר, היה קשה להביס את ה-Z. לאחרונה בסדרה קראו 370Z, היא נמכרה בהצלחה נאה גם אצלנו – והיא יוצרה עד 2020, שנה שהעולם לא ישכח.
אנחנו מתקדמים שנה, העולם נע בין סגרים לתקוות ובחודש אוגוסט, ניסן חושפת לעולם Z חדשה ומדליקה במיוחד, עם עיצוב ניאו-רטרו משגע שלוקח רמזים מדורות קודמים של Z– ובמיוחד מאותה 240 מקורית. את ההשראה לפנסי הזנב, למשל, תמצאו דווקא ב-Z32 העתידנית של הניינטיז, החביבה עלי במיוחד באופן אישי. 400 כוחות סוס ו-48.5 קג"מ מפיק מנועה הבשרני של המכונית, טווין טורבו 6V מבריק בנפח 3 ליטר, שמקורו במספר דגמי אינפיניטי (מותג הפרימיום של ניסן), המשודך לתיבת הילוכים ידנית של ששה הילוכים או תיבה אוטומטית של תשעה. העולם היה בטוח שלמכונית יקראו 400Z , אך ניסן החליטו להתחכם ופשוט קראו לה Z, אולי כי זו ה-Z האחרונה עם מנוע בעירה פנימית…
.
נקווה שלא, על אף שהסיכויים לכך נמוכים. ניסן Z החדשה כבר לא נמכרת באירופה – ניסן חסכו מראש את הוצאות התקינה לצורך שיווק ביבשת הישנה, שהמירה כוחות סוס והנאה מנהיגה בתקינה דרקונית ושקעי טעינה. בנוסף – ואולי לאור השינויים שחווינו מאז 2020 – גם המחיר זינק משמעותית. Z החדשה עדיין מציעה תמורה נאה במונחי כ"ס לדולר, אך פחות מבעבר.
מכירים את משחק הילדים 'מכונית צהובה'? מי שרואה מכונית כזו, מכריז על כך וחובט במי שקרוב אליו…במפגש 'משמר השרון' האחרון, הופיעה לפתע Z צהובה וגרמה לצניחת לסתות ללא מעט מבאי המפגש – ועל אף שבתי הצעירה לא היתה לצדי, חשתי חבטה של התרגשות למראה המכונית המעוצבת הזו, על פרופיל החץ היחודי שלה וצבעה המצודד, המתכתב היטב עם גגה השחור ועם הפס המתכתי, המלווה את קו המתאר בפרופיל כעפרונו של מעצב.
.
את המכונית הצהובה הזו – היחידה בישראל –'דרייבטיים' מלווה מתחילת דרכה המקומית, עת הגיעה למחסן הערובה ועוררה לא מעט עניין. המכונית יובאה ע"י חברת היבוא המקביל 'גזפרו' והיא במפרט המשופר של חבילת הביצועים, הכוללת בלמים משופרים מתוצרת אקיבונו, חישוקי "19, כיול ספורטיבי למתלים, בורר מצבי נהיגה, מגוון שידרוגים לתא הנוסעים – והכי חשוב, דיפרנציאל מוגבל החלקה, כי לתת לשני הגלגלים האחוריים לטפל בכל תנובתו של המנוע הבשרני הזה, זה לא עניין של מה בכך…
אני פוגש את שגיא החביב, בעל המכונית – ואנחנו מתארגנים לצאת לנסיעת התרשמות קצרה. מושב הנהג מזמין; תנוחת הנהיגה נמוכה כראוי ועדיין נוחה ושולטת, בעוד המושב עוטף כדבעי. שדה הראיה מכסה היטב את מכסה המנוע הארוך של ה-Z, בעוד מראות הצד מציגות לראווה את אותם חמוקיים אחוריים וצהובים, המתמזגים עם האספלט האפור. עיצוב הפנים ממשיך את התמה החיצונית; דיגיטליה פוגשת רטרו ואנחנו מקבלים לוח מחוונים עשיר וצבעוני, עם מד סל"ד גדול במרכזו. בחלק העליון של הדשבורד שלושה מחוונים נפרדים תחת מצחיות – מורשת משלל דורות ה-Z– אחד מהם מציג את מהירות הסיבוב של מגדש הטורבו (לא נסחפתם…) לצידו של מד לחץ הגדישה.
משלב ל-D בידית המוזרה למראה ויוצאים לדרך. במצב הנהיגה הסטנדרטי, המכונית ציבילית להפליא, גם אם כוחה מורגש בכל ליטוף נוסף של הדוושה הימנית. היא שקטה ומאיצה בקלילות, אך גם מעלה הילוכים מהר מאוד ולא מורידה אותם בזמן, מה שגורם לחובבי שליטה ידנית (כמוני) לדפדף יתר על המידה במשוט השמאלי לפני הפניה הקרובה. ההגה מצויין, מהיר יחסית (2.6 סבובים בין הנעילות) ומדוייק, בעוד המכונית צוללת בנחישות לפנייה, בהילוך המתאים, כמובן…
.
עובר למצב ספורט – ודומה, שהמכונית מתחילה לחייך, כאילו זו ברירת המחדל הטבעית עבורה. הצליל נעשה בשרני, ההגה מקבל תוספת משקל נכונה ולא מוגזמת, תגובת הדוושה מתחדדת והגיר מתחיל לשתף פעולה כפי שהיית מצפה ממכונית כזו. מאיץ חזק מהמקום, המשיכה טובה בעוד החלק האחורי נע קלות כנחש ימינה ושמאלה, לצד האוחז יותר…התאוצה ממגנטת, המנוע שש אלי סל"ד ותוך כ-4.5 שניות אתם על 100 קמ"ש. זו ה-Z המהירה ביותר בהסטוריה…רק תנו לה קיקדאון ותרגישו את המנוע המוגדש דוחף אתכם לעבר האופק בעוצמה הולכת ומתגברת – ואז מתחלף ההילוך וחוזר חלילה…
.
תחשבו על כך בפעם הבאה שמישהו מספר לכם על חשמלית חזקה, שם התאוצה מסתיימת בבחילה ולא בחיוך מטופש…
ניסן Z אינה מכונית קלה. משקלה נמצא אי שם באזור ה-1.6 טון, עם עדיפות קלה לחלק הקדמי. גם המנוע אינו קדמי מרכזי – הוא לא יושב מאחורי ה"סרן" הקדמי אלא מעליו. כאילו שאין די בכך, גם הצמיגים האחוריים בשרנים מעט יותר מהקדמיים. הוסיפו לכך את ערימת הכח הטיטנית ותקבלו מכונית שדורשת ידיים מיומנות, גם כשהבקרות מחוברות. לפרונט יש חיים – לזנב יותר. היא לא קלילה, זורמת וטבעית כמו סובארו BRZ–ואוביקטיבית, יכולתה הדינמית מעט פחות מרשימה מהטויוטה סופרה המקבילה, ממנה הגיעו קרוב ל-20 יחידות ארצה. אבל את תחושותי מהטויוטה רבת היכולת קצת קשה לי לזכור, מאחר ולא ריגשה אותי במיוחד – בעוד הניסן הצהובה מציתה בי אש. כן, היא מרגישה משהו שבין מכונית שרירים למכונית ספורט – וכן, יש בנהיגתה משהו שניתן לתאר כאילוף הסוררת…אבל איזה כיף. איזה פידבק. איזה חיבור שבין אדם למכונה…
.
ואפרופו חיבור, תנו לי את ה-Z שלי עם גיר ידני, עם תוספת של כמה עשיריות לתאוצה ופחות שלושה הילוכים. אם במכוניות על הגיר הידני הפך לז"ל – ובמידה רבה של צדק – מכוניות בקטגוריה הזו עדיין מציעות את אופציית הדוושה השלישית – וטוב שכך.
אני עושה את דרכי בחזרה למפגש, מרוגש. מזמן לא נהניתי כך ממכונית שמתכתבת עם החושים הבסיסיים שלנו, שמזכירה לנו מחדש שהאהבה חיה וקיימת, גם בזמנים מאתגרים כגון אלו, גם אם זו תהיה ה-Z האחרונה בשושלת. כן, תמיד יימצא הטהרן בקיימאן, שיעדיף מנוע מרכזי ושורשים בשטוטגרט. לצידו, נמצא את הנוקש בפלסטיק, שיזכיר לנו שחלק מהפלסטיקה בתא הנוסעים, מרגישה ניסן ולא אינפיניטי (זו ניסן, להזכירך…).
עבורי, זו ה-Z המרגשת ביותר בשושלת – וכך אני רוצה לזכור אותה.
המכונית הצהובה של שגיא מוצעת כעת למכירה, בטלפון 050-2302206
תודה לשגיא על שיתוף הפעולה
A Site by